מחכים לבלאק פריידי? כך תוכלו לקנות ברשת בצורה בטוחה
במלחמת הסייבר, כמו במלחמה הפיזית, כולנו מטרות בידי מי שמנסה לפגוע בנו • אלא, שברשת - ההצלחה של התוקפים תלויה בראש ובראשונה בהתנהגותנו • הסכנות בקניות ברשת ודרכי ההתגוננות שכדאי לנו להכיר • המדריך המלא
קניות באינטרנט, אילוסטרציה צילום: storyblocks
חודש הקניות ברשת מגיע אלינו השנה בנסיבות אחרות מתמיד, כאשר ישראל מצויה במלחמה בשבע חזיתות, כשבמקביל מלחמת הסייבר בין ישראל ליריבותיה נמצאת בשיא של כל הזמנים. מאז תחילת המלחמה אנו רואים עלייה משמעותית בתקיפות ברשת על מטרות ישראליות, ולמעשה ברבעון השלישי של השנה, שזה עתה תם, נרשם מספר אירועים כפול - שעומד על למעלה מ-2,200 מתקפות מדי שבוע בממוצע.
מומלצים
בכל שנה ושנה, אירועי הקניות ברשת הגדולים שמתקיימים במהלך חודש נובמבר, הינם כר פורה לתקיפות סייבר. התחזות לאתרי קניות, ניסיונות לגנוב פרטים אישיים של משתמשים, פרסומות שנראות תמימות אולם בפועל הן מלכודות - הן חלק אינטגרלי מחודש הקניות ברשת. אולם כאמור, השנה המתקפות הללו גם יכולות להיות הרבה מעבר לנסיון לגנוב כרטיס אשראי - עניין חמור כשלעצמו.
לרוב הם מחזיקים במניע כלכלי כמו רצון להשיג פרטי כרטיס אשראי או חשבון בנק, ולגנוב כספים. אבל יכולים גם להיות להם מניעים אחרים - פוליטיים, מדיניים ואחרים, והגבול בין פשיעה כלכלית למדינית הוא דק מאוד, ואפילו בלתי נראה ברחבי הרשת. במילים פשוטות, המשמעות היא שגורמים עוינים, דוגמת ארגוני טרור או מדינות שנלחמות בנו, משתמשים באותן השיטות בדיוק כדי לפגוע באזרחים, למטרה שאיננה כלכלית.
אז מה הקשר בין כטב"מים וטילים לקניות ברשת? תתפלאו – הקשר קיים גם קיים, וזה אפילו יכול להיות מסוכן. בכל מדינה בעולם פושעי סייבר מנסים לפגוע באנשים דרך התחזות לכל מיני גורמים ופלטפורמות שנחשבות פופולריות עבור המשתמשים.
אז מה עושים? נזהרים שבעתיים - ישנם כללי אצבע פשוטים שצריכים לכוון את הפעילות שלנו ברשת תמיד, ובמיוחד בעת הזו:
1. להיזהר מפרסומות שמופיעות ברשתות החברתיות, או כאלה שמגיעות ישירות למייל או לטלפון שלנו. ממבט ראשון, נראה כי הן מציגות מוצר אמיתי ולגיטימי, אך לחיצה עלולה להוביל לאתרים זדוניים שיכולים להדביק את המחשב או הטלפון בווירוס. אם הפרסומת מציגה מוצר או שירות שמעניינים אתכם, היכנסו ישירות לאתר החברה. אם אכן מדובר באחד כזה - תמצאו אותו שם די בקלות.
2. יש להימנע מלחיצה על לינקים כשמגיעים מגורם שאנחנו לא מכירים. תשקיעו עוד דקה לבדוק את הכתובת של השולח של המייל או הסמס - האם זה מייל אותנטי של אותה פלטפורמת קניות, או שבעצם מדובר בכתובת לא ברורה, שאינה נראית כמו המייל האמיתי של פלטפורמת הקניות? אם אתם לא בטוחים - פשוט אל תלחצו.
3. אם כבר הגעתם לאתר קניות - קחו בחשבון שיכול להיות שמדובר בהתחזות, שבסופה רצון לגנוב את הפרטים שלכם. איך יודעים? מגיעים לאתר הקניות דרך מנוע חיפוש רשמי (לא דרך פרסומות), ומוודאים שבכל אתר שכזה מופיע אייקון של מנעול, או שהכתובת מתחילה ב-https . האייקון או ה-s מתייחסים לרמת האבטחה של האתר.
4. אנחנו צריכים לזכור שהפרטים האישיים שלנו יוכלו לסייע לתקיפה הבאה נגדנו. למשל, מספר הטלפון שלנו, שיגיע לידיים הלא נכונות, יאפשר הודעות זדוניות שבבסיסן ריגול. אם יודעים מה הכתובת שלנו - זו דרך לייצר תחושה של גורם אמיתי כשהוא בעצם מתחזה עם מטרות שליליות.
במלחמת הסייבר, וגם במלחמה הפיזית, כולנו מטרות בידי מי שמנסה לפגוע בנו. אלא שבשונה מהמלחמה הפיזית, בסייבר ההצלחה של התוקפים תלויה בראש ובראשונה בהתנהגות שלנו. אם נזהר, ונחסום אותם, הם יכשלו במתקפה. זה בידינו, והתנהלות נכונה תבטיח שגם נקנה את מה שאנחנו צריכים אבל חשוב מכך - נישאר כולנו בטוחים.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.