בזכות ה-AI: פריצת דרך בניטור ושימור עופות ים נדירים
קבוצת חוקרים פיתחה אלגוריתם חדשני המשלב בינה מלאכותית לניטור אוטומטי של מושבות קינון של עופות ים • "היכולת לנטר בצורה אוטומטית ומדויקת - חלום של שנים", הובהר
מערכת לניתור אחרי קינון ציפורים באמצעות בינה מלאכותית פותח בישראל צילום: החברה להגנת הטבע
פריצת דרך בניטור ושימור עופות ים נדירים: קבוצת חוקרים ישראלית פיתחו אלגוריתם חדשני המשלב בינה מלאכותית לניטור אוטומטי של מושבות קינון של עופות ים, כך פרסמה הבוקר (חמישי) החברה להגנת הטבע. המערכת נבחנה במושבת קינון גדולה ומעורבת של שחפיות משני מינים בעתלית, שמהווה אתר קינון ל-90% מהאוכלוסייה המקננת בישראל של שחפית ים ושחפית גמדית.
מומלצים
"היכולת לנטר מושבות גדולות בצורה אוטומטית ומדויקת, וזאת מבלי להפריע לציפורים, היא חלום של שנים בתחום שימור הטבע" מסרו ד"ר ענבל שקלר, מהחברה להגנת הטבע ואוניברסיטת חיפה, ואייל חלבי, סטודנטים במעבדה שהובילה את המחקר. "אנחנו רואים כאן חיבור בין טכנולוגיה מתקדמת לידע אקולוגי מצטבר - וזה משנה את כללי המשחק"
החוקרים ציינו שריכוז גבוה כפי שניתן למצוא בעתלית, של פרטים במקום אחד, מעלה את הסיכון לאירועים קטסטרופליים, כגון טריפה, התפרצות מחלות או שינויים אחרים בבית הגידול - ולכן מחייב ניטור ומעקב תכוף ומדויק.
ד"ר אילן שמשוני, מאוניברסיטת חיפה: "המערכת יודעת לזהות מינים דומים מאוד, לעקוב אחר התנהגות קינון ולהבדיל בין פרטים מקננים ללא-מקננים – אתגר שבספירה ידנית דרש שעות רבות, מאמץ עצום ובמקרים רבים תוצאות פחות אמינות".
הטכנולוגיה החדשה עושה שימוש בשתי מצלמות נשלטות מרחוק המוצבות במושבת הקינון. המצלמות מבצעות ארבע סריקות וידאו יומיות. האלגוריתם, המבוסס על מודל ללמידה עמוקה, מזהה בזמן אמת את מיני השחפיות, סופר אך ורק את הפרטים המקננים, וממפה את מיקומם המדויק בשטח מושבת הקינון.
שילוב של ניתוח תכונות התנהגותיות ואקולוגיות, כמו נאמנות למיקום הקן, גודל גוף ותבניות תנועה, שיפר את יכולת הזיהוי והקטין את טעות הספירה לפער של כ-2% בלבד לעומת ספירה ידנית, עם דיוק של מעל 90% בהבחנה בין פרטים מקננים ופרטים שאינם מקננים.
אחד היתרונות המשמעותיים של המערכת שפותחה הוא מניעת הפרעה למושבה: בניגוד לשיטות מסורתיות המצריכות כניסה פיזית לשטח המחקר או שימוש נרחב בכוח אדם, כאן כל הנתונים נאספים מרחוק, מה שמפחית את הלחץ על העופות המקננים ומשמר את ההתנהגות הטבעית שלהם.
הפתרון החדשני ניתן להתאמה למגוון רחב של מינים ואתרים, החל ממושבות עופות ים אחרות, דרך אתרי קינון של עופות מים שונים, ועד למושבות עטלפים או אתרי לינה של ציפורים נודדות. "במציאות של שינויי אקלים ואיומים גוברים על עופות ים, מידע איכותי ועדכני הוא כלי קריטי. הפתרון החדש מאפשר לנו לקבל נתונים ברזולוציה גבוהה לאורך כל עונת הקינון, ולהגיב בזמן אמת", הוסיף ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע.
המחקר נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, אוניברסיטת תל אביב ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Ecological Informatics.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.