דלג לתוכן
מבזקים

הדת המסתורית ששלטה באיראן - לפני שהאסלאם נולד | מיוחד לסופ"ש

איראן של היום אומנם מזוהה עם הרפובליקה האיסלאמית, אך לפני שהאזור נכבש על ידי המוסלמים, הוא היה ביתה של הדת הזורואסטרית - אחת הדתות המונותאיסטיות הראשונות בעולם, שבמרכזה האמונה בניצחון הטוב על הרע

פורסם: עודכן:

עבור רוב האנשים, סיפורן של דתות העולם המונותאיסטיות מתחיל ביהדות, בנצרות ובאיסלאם. אך הרבה לפני שהאמונות הללו התגבשו לכדי כוח עולמי, מסורת דתית אחרת כבר הגדירה רעיונות של אל עליון יחיד, אחריות מוסרית וניצחון הטוב על הרע. זוהי הזורואסטריות - אמונה שעיצבה אימפריות אדירות, אך נאלצה לעבור מסע דרמטי וכואב מדומיננטיות מוחלטת למעמד של מיעוט נרדף, מבלי לתת ללהבה הקדושה לכבות לחלוטין

הדת המסתורית ששלטה באיראן לפני שהאיסלאם נולד | מיוחד לסופ"ש
הדת המסתורית ששלטה באיראן לפני שהאיסלאם נולד | מיוחד לסופ"ש

הפקה ובינה מלאכותית: דניאל זינגר/i24NEWS

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

מומלצים

לקריאה נוספת

שורשיה של הזורואסטריות נעוצים בעבר הרחוק של איראן העתיקה. היא החלה בין סוף האלף השני לתחילת האלף הראשון לפני הספירה, ועברה תהליך של התמסדות במאות ה-7 וה-6 לפני הספירה דרך תורתו של הנביא זורואסטר (או זרתוסטרה). המסר שלו היה רדיקלי לתקופתו: במקום פנתאון עם מספר רב של אלילים, ישנו אדון חכם אחד - אהורה מאזדה, האל שברא את כל הטוב.

האש והטוב יגברו על החושך והרוע: האמונה הזורואסטרית

הדת הזורואסטרית חולקת תשתית מונותאיסטית ואתית עמוקה עם היהדות, הנצרות והאיסלאם: אמונה באל יחיד הדורש צדק, דגש על בחירה מוסרית (מצוות מול "מעשים טובים"), ותפיסות משותפות על מלאכים, תחיית המתים ויום הדין. שתיהן מציבות את האחריות האנושית במרכז המאבק בין טוב לרע ואת התקווה לעולם מחודש ומושלם.

במרכז האמונה הזורואסטרית עומד המאבק בלתי פוסק בין האמת לשקר. אהורה מאזדה, האל הטוב, ניצב מול רוח הרסנית המכונה אנגרה מייניו, או אהרימן, המסמל את החושך והרוע. לפי תפיסה זו, העולם הוא שדה קרב, ובני האדם הם בעלי חופש פעולה שבחירותיהם המוסריות מכריעות את גורל הקיום.

הזורואסטרים תימצתו את חובתם המוסרית בנוסחה פשוטה: מחשבות טובות, מילים טובות, מעשים טובים. האמונה לימדה שבסוף הזמן הרוע יובס, המתים יקומו לתחייה והעולם יתחדש במצב מושלם. סמל האמונה המוכר ביותר של הזורואסטרים היא האש, המייצגת את החוכמה האלוהית ואת נוכחות האל. כוהני הדת טיפלו בקפידה בלהבות מקודשות במקדשי אש מפוארים. במרוצת הדורות הלהבות הפכו מסמל של עוצמה ממלכתית לסמל של חוסן קהילתי אל מול רדיפות.

הזהות היומיומית של הזורואסטרים נשמרה באמצעות פריטים קדושים: סודרה - גופייה לבנה, וקוסטי - חוט צמר קשור למותניים, ששימשו תזכורת מתמדת למחויבות האתית. גם לוח השנה, המלא בפסטיבלים כמו הנוורוז, הידוע גם כראש השנה הפרסי, שימר את הזיקה לטבע ולקוסמולוגיה הזורואסטרית. באופן פרדוקסלי, חגיגת הנוורוז שרדה את דעיכת הדת והפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות האיראנית המוסלמית עד היום.

חגיגות השנה הפרסית החדשה (נוורוז) בעיראק הכורדית צילום: Associated Press

עם השנים, הזורואסטריות הפכה להרבה יותר מכת מקומית. תחת האימפריה האחמנית, האימפריה הפרסית הגדולה הראשונה, רעיונות הזורואסטריות כבר השפיעו על הטקסים המלכותיים. את שיא כוחה היא חוותה תחת האימפריה הסאסאנית (651-224 לספירה), אז הוכרזה כדת המדינה הרשמית.

כהונה חזקה, טקסים מקודדים וספרות תיאולוגית ענפה הפכו אותה לאמונה אימפריאלית השזורה בחוק, במלכות ובזהות התרבותית של מרחב אדיר הכולל את איראן, עיראק ומרכז אסיה. זו הייתה הנקודה הגבוהה ביותר של הדת, שממנה החלה דעיכתה הממושכת.

נקודת השבר: הכיבוש האיסלאמי ותחילת הנסיגה

הקריסה הפוליטית של הזורואסטרים הגיעה במאה ה-7 לספירה, עם הכיבוש הערבי-מוסלמי של פרס. הדת שזכתה להגנת המלוכה איבדה לפתע את בסיסה הכלכלי והפוליטי. האיסלאם הפך לדת השליטים, והזורואסטרים הפכו לקהילה נסבלת אך כפופה, הנדרשת לשלם מס גולגולת וסובלת ממגבלות חוקיות.

הלחץ הכלכלי, הסטיגמה החברתית והיתרונות המעשיים שבקבלת האיסלאם דחפו המונים לנטוש את דת אבותיהם. מקדשי אש נהרסו או הוסבו למסגדים, והאליטה הזורואסטרית איבדה את השפעתה. בתגובה, רבים מהמאמינים נסוגו למעוזים מדבריים מבודדים כמו יזד וכרמאן, שם חיו כמיעוטים מודרים בשולי החברה.

בסביבות המאות ה-8 וה-9, הלחץ הפך לבלתי נסבל עבור חלק מהקהילה, מה שהוביל להגירה היסטורית: קבוצות זורואסטרים עזבו את איראן דרך הים והתיישבו בחוף המערבי של הודו. שם הם נודעו כפארסים (Parsi), ושמרו על אמונתם במולדת חדשה, בעוד שבאיראן עצמה מספרם המשיך להצטמצם.

הודעות בכתב יד מודבקות על עץ שנכתבו על ידי גולים איראנים לזכר קורבנות המחאות באיראן, בחגיגות הנוורוז בניו יורק צילום: Associated Press

הזורואסטריות כיום: בין דעיכה לשימור

כיום, מספר הזורואסטרים בעולם עומד על מאות אלפים בודדים בלבד - שריד קטן לאמונה שפעם עמדה בבסיסן של אימפריות. הקהילה מתמודדת עם איומים דמוגרפיים קשים: שיעורי לידה נמוכים, ויכוחים סוערים על נישואי תערובת והתבוללות. הקהילה הפארסית בהודו, למשל, מתריעה מזה עשרות שנים מפני קריסה דמוגרפית מוחלטת.

עם זאת, הסיפור אינו רק סיפור של היעלמות. במאה האחרונה צמחו קהילות זורואסטריות בצפון אמריקה ובאירופה, המנסות להתאים את הטקסים העתיקים לחיים המודרניים. למרות גודלה המצומצם, השפעתה ההיסטורית של הדת נותרה עצומה: מושגי גן העדן, הגיהנום ויום הדין שעיצבו דתות אחרות בעולם - מקורם באותה להבה פרסית עתיקה.

ביקור במקדש אש ביזד או במומבאי מאפשר הצצה לקו רציף של מסורת בת יותר מ-2,500 שנה. האימפריה הסאסאנית נעלמה, הגבולות השתנו והמספרים צנחו, אך הלהבה המטופלת בשקט על ידי קהילה הפזורה על פני יבשות עדיין בוערת, והיא עדות לחוסנה של דת שסירבה להיכחד גם כשאיבדה את עולמה.

תגובות

תגובה אחת

הוספת תגובה

  • שאול א.

    אתה פשוט טועה. לא מדובר בדת המאמינה באל אחד אלא בדת שטענה שאלוהים, בניגוד ליהדות, אינו יכול להיות גם טוב וגם רע, בו זמנית, ולכן העמידה מולו ככוח שווה את השטן. וזה למשה הסיפור של איוב. שני כוחות שווים נאבקים זה בזה על גבו האומלל של איוב.