יועצו של ביידן בריאיון מיוחד ל-i24NEWS: "לא היו אינדיקציות לפני 7 באוקטובר" | עמיחי שטיין
שליח ממשל ביידן למזרח התיכון חושף בספרו החדש "Brink" ובראיון לעמיחי שטיין את הדיונים הסגורים בוושינגטון ובירושלים • "לא ראינו שהיו אינדיקציות שתיתכן פעולה כזאת מצד חמאס"
ברט מקגורק צילום: Susan Walsh/AP
ארבעה ימים בלבד לאחר טבח 7 באוקטובר, ישראל נערכה לתקיפה בלבנון שבמסגרתה ביקשה לחסל את חסן נסראללה, כמה מסגניו ויועצים איראנים שהיו עמם. המטוסים הישראליים כבר היו באוויר, אלא שמסר שהגיע באותו בוקר ממשמרות המהפכה, לצד התנגדות אמריקנית והתנגדות בתוך ההנהגה הישראלית, הובילו לביטול המהלך. כך מספר ברט מקגורק, שליח ממשל ביידן למזרח התיכון, בספרו החדש "Brink" ובראיון ל-i24NEWS.

מקגורק, שכיהן כיועצו הבכיר של הנשיא ג'ו ביידן, משחזר בספר את מאחורי הקלעים של המלחמה, המגעים לעסקאות החטופים והמתיחות בין ממשל ביידן לממשלת נתניהו.
מומלצים
לדבריו, ב-11 באוקטובר 2023 התקבלה בוושינגטון בשעה 06:30 שיחה משגריר ישראל בארצות הברית מייק הרצוג. "אנחנו ערוכים לבצע תקיפה בלבנון, לחסל את נסראללה, כמה מסגניו ויועצים איראנים שהיו איתם", נאמר לאמריקנים.
לפי תיאורו של מקגורק, בכירים ישראלים דיווחו באותו בוקר לאמריקנים על אינדיקציות שלדעתם הצביעו על הכנות חיזבאללה לתקיפה. שר הביטחון גלנט אמר כי אנשי הארגון "ישנים בחוץ ומשתמשים בתדרי רדיו שונים", והיועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי אמר: "אנחנו מכירים את חיזבאללה".
בהמשך, סיפר מקגורק, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר העביר מסר חריף אף יותר. "רון אומר לנו שההתקפה החלה, חיזבאללה החל את המתקפה שלו עם מצנחי רחיפה, בדומה מאוד למתקפת 7 באוקטובר של חמאס, וזה בעיצומו. והוא אומר: 'אנחנו עומדים לתקוף'".
אלא שבזמן שהמטוסים הישראליים כבר היו באוויר, התקבל בוושינגטון מסר אחר.
"במהלך אותו בוקר דרמטי מאוד, אחד הבקרים היותר דרמטיים שחוויתי באגף המערבי, קיבלנו מסר בערוץ עוקף דרך מתווך נורווגי, ערוץ עוקף מהימן שהשתמשנו בו בעבר, ממשמרות המהפכה, שאומר שחיזבאללה לא יפתח חזית חדשה, כלומר מתקפה קרקעית, כל עוד ישראל לא תעשה זאת", סיפר מקגורק.
לדבריו, הוא לא סמך על המסר האיראני, אך הוא הגיע "בדיוק ברגע מפתח". המסר הוביל להתנגדות מוחלטת של ביידן למהלך, ובמקביל התנגדו לו גם נתניהו, בני גנץ וגדי איזנקוט, שהצטרפו באותה עת לממשלה, והתקיפה בוטלה.
"כעת יש ויכוח בישראל. אני יודע שיש מי שמרגישים שאולי היו צריכים לבצע תקיפה. לשיקול דעתי, לא היינו מוכנים. עדיין הייתה לנו נושאת מטוסים שנעה לעבר האזור", אמר מקגורק.
"לא היו אזהרות או אינדיקטורים"
בראיון לעמיחי שטיין ב-i24NEWS התייחס מקגורק גם לשאלה האם לארצות הברית הייתה התרעה מוקדמת כלשהי לקראת מתקפת חמאס.
"בדקנו לאחר מכן את כל המידע המודיעיני שלנו, לא היו אזהרות או אינדיקטורים לדבר הזה", אמר. "אני אומר בספר, לא הייתה לנו אזהרה, ולישראלים לא הייתה אזהרה, ממה שהם אמרו לנו".

לדבריו, ישראל צריכה לבחון באופן מסודר את הכשלים שהובילו לכך. "אני חושב שהם צריכים ועדת חקירה מסוג כלשהו, כדי להבין מה פוספס, וכדי לבצע את השינויים הדרושים, כדי ששום דבר לא יפוספס שוב לעולם".
מקגורק תיאר גם את ההלם בבית הלבן בשעות הראשונות לאחר המתקפה. "הנשיא ביידן, אני זוכר שהוא נראה חיוור למדי. זה הדבר האחרון שהוא ציפה לו ורצה בו", סיפר.
לדבריו, במהלך אותו יום שמע גם מהשגריר הרצוג: "זו מלחמה. אנחנו במלחמה".
הדרך לעסקת החטופים הראשונה
כשהתבררו ממדי האירוע, הוטלה על מקגורק משימה נוספת: לקדם עסקה לשחרור החטופים.
הוא סיפר על פגישה של ביידן עם משפחות הנעדרים האמריקנים בחדר הסגלגל. במהלך הפגישה, לדבריו, אחת הנשים יצאה מהמסך וכשחזרה נודע לה שיקירה אושר כמת.
"היא פשוט זעקה לתוך המסך אל הנשיא: 'תעשה משהו! תעזור לנו!'", סיפר מקגורק. לאחר אותה פגישה, לדבריו, אמר ביידן: "אנחנו חייבים לעשות כל מה שנוכל כדי להוציא את החטופים האלה".
מקגורק וראש ה-CIA ביל ברנס ניהלו את המגעים בין קהיר, קטאר וירושלים. לדבריו, בשלב מסוים הציע חמאס לשחרר 20 חטופים.
"נסעתי לפגוש את נתניהו בנובמבר, והוא אמר: 'בשום אופן לא. אני חייב שלפחות 50 חטופים ישוחררו, אחרת חמאס סתם יעכב שחרור חטופים'".
בסופו של דבר, לדבריו, הושגה רשימה מוסכמת והעסקה יצאה לפועל. 80 חטופים חזרו הביתה.
העסקה קרסה ביום השמיני. לפי מקגורק, חמאס סירב לשחרר את הנשים הצעירות יותר, והצד הישראלי התעקש שלא לדלג עליהן.
"אפילו אישה אחת, מספיק שתהיה אחת מהנשים הצעירות ברשימה החדשה, ונוכל להמשיך בהפסקת האש", תיאר את עמדת ישראל. לדבריו, חמאס סירב, ובישראל טענו כי דילוג על הצעירות עלול להיות "לחתום על גזר דין מוות שלהן". המלחמה התחדשה באותו לילה.
מקגורק טען כי גם בחודשים שלאחר מכן היו תקופות שבהן ישראל הסכימה לעסקה והתגובה של חמאס התעכבה.
"הנחנו עסקה נוספת על השולחן ב-16 באוגוסט. זאת הייתה עסקה הרבה יותר טובה לחמאס ממה שהוצע להם בסופו של דבר, ואנחנו סוג של חיכינו לתשובה, שוב המתנו לתשובת חמאס", אמר.
"הרגשתי כמו כישלון מוחלט"
אחד הרגעים הקשים ביותר מבחינתו היה ההודעה על רצח ששת החטופים במנהרה ברפיח: הירש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, כרמל גת, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי ואורי דנינו.
"אני מקבל שיחה מביל ברנס, ראש ה-CIA: 'בדיוק דיברתי עם רונן בר, ראש השב"כ, ששישה חטופים נמצאו מתים במנהרה מתחת לרפיח'", סיפר.
"אתה פשוט מרגיש שהקרביים שלך נקרעים מהגוף. הלב צונח. ואז אחד מהם היה הירש. ואני אומר בספר, הרגשתי כמו כישלון מוחלט. וכל מה שאפשר לומר בשלב הזה זה: אכזבנו את המשפחה הזאת".
לאחר מכן, לדבריו, הגיע למסקנה שהגעה לעסקה אינה אפשרית כל עוד יחיא סינוואר עומד בראש חמאס.
"הייתה לי רשימת החטופים שנשאתי איתי. וזה כלל הרבה מששת המקסימים, היו ברשימה הזאת. השישה שנרצחו ברפיח. פשוט זרקתי אותה על השולחן, והמסקנה שלי הייתה שכל עוד יחיא סינוואר מחזיק במפתחות, לא עמדנו להגיע לעסקה. היה צריך לסלק אותו".
"אתה חושב שאני סנטה קלאוס?"
הספר חושף גם את עוצמת המתיחות בין ביידן לנתניהו במהלך המלחמה.
מקגורק מתאר שיחה ב-4 באפריל 2024, לאחר התקיפה הישראלית בדמשק ובצל ההתנגדות האמריקנית לפעולה ברפיח והתקיפה שבה נפגעו אנשי ארגון המטבח העולמי.
לפי הספר, ביידן הטיח בנתניהו: "ביבי, מה לעזאזל אתה עושה? אתה חושב שאני סנטה קלאוס? לא! סנטה קלאוס לא אמיתי".
נתניהו שאל למה הוא מתכוון, וביידן השיב, לפי התיאור: "ברגע אחד אני יכול לעצור את כל הסיוע, ותישארו לבד".
נתניהו השיב: "ישראל תגן על עצמה, אפילו ללא ארצות הברית. אמרתי כבר שאם צריך נילחם בציפורניים, אבל יש לנו הרבה יותר מאשר ציפורניים".
לדברי מקגורק, ביידן השיב: "תתמודד עם איראן, אבל חוזרים לעסקת חטופים... זו העסקה חבר", וניתק את השיחה בכעס.
"זה היה רגע של תסכול חד, מעין נקודת רתיחה", סיפר מקגורק. לדבריו, התסכול היה "מהישראלים, מחמאס, מכל המצב".
למרות זאת, אמר, עמדתו של ביידן הייתה לסייע בהגנה על ישראל. מקגורק תיאר את בניית הקואליציה שכללה מדינות ערביות ואירופיות ואת שיתוף הפעולה בין צבא ארצות הברית לצה"ל לקראת המתקפה האיראנית.
אחרי המתקפה, לדבריו, ישראל שקלה מתקפת סייבר רחבת היקף נגד איראן, ונתניהו הציע שהאמריקנים יצטרפו לישראל בתקיפת אתרים צבאיים. ביידן בחר בגישה אחרת.
"הנשיא אומר לביבי: 'קח את הניצחון. בוא ננסה להכיל את זה ובוא נחזור לתהליך ההוא'", אמר מקגורק.
"יש לך שלוש דקות"
שיחה מתוחה נוספת בין ביידן לנתניהו התקיימה לאחר חיסול איסמעיל הנייה בטהראן ב-31 ביולי 2024. בבית הלבן חששו שהחיסול יפגע במגעים לעסקת החטופים.
לפי הספר, ביידן טען בפני יועציו כי "חיסול הנייה מסכן את הסיכוי לעסקה" וכי נתניהו "דרדר את המצב בכוונה כדי להימנע משיחות המשא ומתן".
בשיחה ביניהם דחה נתניהו את הטענה וטען כי האפשרות לחסל את הנייה הייתה חד-פעמית ואינה קשורה למשא ומתן. לדבריו, "הכוכבים הסתדרו - וזה אולי אפילו יעזור לנו להשיג עסקה".
ביידן ביקש ממנו להתפשר על חלק מהסוגיות. נתניהו השיב לו: "אתה לא קורא את המפה כמו שצריך". ביידן אמר בתגובה: "ייתכן שזה הסיכוי האחרון לעסקה".
לקראת סוף 2024 נרשמה התקדמות נוספת במגעים. לדברי מקגורק, חיסולם של סינוואר ונסראללה, ההסכם בין ישראל לחיזבאללה והתקיפות הישראליות באיראן תרמו לכך שחמאס הסכים לעסקה נוספת. גם כניסתו של דונלד טראמפ לזירה לאחר הבחירות בנובמבר 2024 סייעה, לדבריו, לקדם את השיחות.
מקגורק עבד אז בצמוד לשליחו של טראמפ, סטיב ויטקוף. "בלי שיתוף הפעולה הזה, שלדעתי הוא די ייחודי בוושינגטון של היום, לא היינו מצליחים להשיג את זה", אמר.
המתח לא הסתיים גם לאחר שכבר הושגה הבנה. מקגורק מספר כי לאחר שטראמפ כבר הכריז על העסקה, נכנס לחדר שבו שוחח ראש המוסד דדי ברנע בטלפון עם נתניהו.
ברנע, לפי התיאור, אמר כי נתניהו עדיין אינו מוכן לאשר רשמית את ההסכם בשל סוגיה הקשורה לאסירים שנגזרו עליהם מאסרי עולם.
"אני לא יודע על מה אתה מדבר פה, אבל יש לנו עסקה", אמר מקגורק.
כשהתברר לוויטקוף שנתניהו טרם אישר את ההסכם, הוא התפרץ לפי הספר: "האם אתם פאקינג צוחקים עלינו? תקשיב, תגיד לראש הממשלה שלך שזה נגמר. או שהוא יכול להתקשר לטראמפ, ואני אצא החוצה ואגיד בפומבי שהחטופים לא מעניינים את נתניהו".
ברנע אמר לו: "חצית קו אדום".
ויטקוף איים שטראמפ יפרסם שהישראלים אינם רוצים עסקה. ברנע ביקש 45 דקות. ויטקוף השיב: "יש לך 3 דקות". בסופו של דבר, הבעיה נפתרה.
"הלוואי שהיינו יכולים להגיע לשם מוקדם יותר"
בראיון נשאל מקגורק אם לדעתו ניתן היה להגיע לשחרור החטופים מוקדם יותר.
לדבריו, דרישת הליבה של חמאס הייתה להישאר בשלטון ולחזור לסטטוס קוו של 6 באוקטובר, בעוד שדרישת הליבה של ישראל הייתה שבסוף התהליך חמאס לא יישאר בשלטון.
"אני לא חושב ששום ממשלה ישראלית הייתה יכולה לקבל את זה", אמר. "והניסיון לגשר על זה, הוא מה שהסיפור של הספר הזה עוסק בו".
עבור מקגורק, העסקה האחרונה בתקופת ממשל ביידן הייתה גם סגירת מעגל. רומי, דורון ואמילי, שלדבריו היו בין הנשים שחמאס סירב לשחרר בנובמבר 2023, השתחררו ב-19 בינואר, יומו האחרון של ביידן כנשיא.
"הן היו צריכות להשתחרר בנובמבר", אמר מקגורק. "והעובדה שחמאס סירב לשחרר אותן, אני חושב, אומרת המון על האופן שבו סינוואר במיוחד עשה חישובים לאורך התהליך הזה, עד שהוא כבר לא היה חלק מהתהליך".
לדבריו, עם השלמת העסקה חש "הקלה טהורה". "ופשוט, הלוואי שהיינו יכולים להגיע לשם מוקדם יותר, בכנות".
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.