דלג לתוכן
מבזקים

"היקף הפרוטקשן בדרום בלתי נתפס": נתוני התופעה המדאיגה

בכנס מיוחד נועדו לעומק אתגרי הטיפול במכת המדינה שקפצה מדרגה בשנים האחרונות • ההערכה היא כי ארגוני הפשיעה גורפים כ-2 מיליארד שקלים בשנה מסחיטת דמי חסות • "הנגב איננו פח האשפה של המדינה"

פורסם: עודכן:
משטרה, ירושלים (למצולמים אין קשר לנאמר), ארכיון

משטרה, ירושלים (למצולמים אין קשר לנאמר), ארכיון צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

"היקף הפרוטקשן בדרום - בלתי נתפס: חוק חדש וכלי אכיפה מחמירים יוצאים לדרך", כך אמרו היום (רביעי) נציגי המשטרה בכנס ייעודי לנושא אותו אירח מכון ריפמן. 

מומלצים

נתוני הפרוטקשן בארץ

• הכנסות ארגוני הפשיעה: ההערכה היא כי ארגוני הפשיעה גורפים כ-2 מיליארד שקלים בשנה מסחיטת דמי חסות ועוד מיליארדים של נזק עקיף.

• פגיעה בעסקים: בעלי עסקים רבים נאלצים לשלם עשרות אלפי שקלים בחודש, מה שיוצר נטל כלכלי כבד ופוגע ברווחיות.

• הענפים שנפגעים במיוחד: התופעה פוגעת במגוון רחב של ענפים, כאשר הבולטים שבהם הם החקלאות, הבינוי והתשתיות. בחקלאות, גביית דמי החסות מלווה לא פעם בהצתות וגניבות שגורמות לנזקים כבדים.

• נזקים שאינם רק כספיים: ההפסד הכלכלי אינו מסתכם בתשלום הישיר. הוא כולל גם נזקים עקיפים כמו הצתות של ציוד ומבנים, גניבות והרס של יבולים, שעלולים להחריב את עולמם הכלכלי של חקלאים ובעלי עסקים ללא פיצוי.

 • שכיחות התופעה: על פי דוח של ארגון "השומר החדש", 73 אחוזים מהעוסקים בענפי הבנייה, המסחר, החקלאות והתעשייה נדרשים לשלם דמי חסות.

• חוסר דיווח: רוב הנפגעים ממעשי סחיטה אינם מדווחים למשטרה על ניסיונות הסחיטה (בסקר מסוים 55 אחוזים מהמשיבים העידו שלא דיווחו) מחשש לפגיעה נוספת.

• קשר לפשיעה חמורה: כ-30% מאירועי הירי בחברה הערבית קשורים לעבירות פרוטקשן.

• מענה חוקי: ביולי 2023 אושר תיקון לחוק העונשין, שקבע לראשונה עבירה ספציפית של גביית דמי חסות. העונש על עבירה זו הוא עד שש שנות מאסר.

בכנס שיזם ואירח מכון ריפמן לפיתוח הנגב יחד עם מפקד יחידת פרוטקשן דרום ביחידת 433, סנ"צ ישראל חזן, נועדו לעומק אתגרי הטיפול בתופעת הפרוטקשן שקפצה מדרגה בשנים האחרונות. חוק הפרוטקשן החדש נועד לייעל את המאבק בתופעה על ידי חיזוק הכלים המשפטיים שבידי רשויות האכיפה.

החוק מגדיר הגדרה משפטית רחבה יותר ויוצר עבירה ספציפית של "גביית דמי חסות", בניגוד למצב הקודם שבו תופעת הפרוטקשן נדונה בדרך כלל במסגרת עבירות של סחיטה באיומים. ההגדרה החדשה כוללת גם גביית כספים עבור שירות שאינו הולם את התמורה, מה שמקל על ההרשעה גם ללא הוכחת איום ישיר.

החוק מאפשר הוכחה קלה יותר וקובע "חזקת מודעות", שמשמעותה היא שאם אדם מקבל באופן שיטתי או מתמשך תשלום שאינו הולם את שווי העסקה, והתשלום נעשה לאחר אירועים חשודים באזור העסק, קיימת חזקה שהוא ידע שהתשלום ניתן עקב מצוקה. והדבר מעביר את נטל ההוכחה לגובה דמי החסות.  

החוק קובע גם עונש מינימום גבוהה יותר, מה שנועד להגביר את ההרתעה ולמנוע ענישה מקלה במקרים של הרשעה ומאפשר לחלט רכוש וכספים של עבריינים, גם בהליך אזרחי וללא הרשעה פלילית, אם הוכח שהרכוש הושג כתוצאה מגביית דמי חסות. כך ניתן לפגוע ישירות ביכולתם הכלכלית של ארגוני הפשע.

כנס מכון ריפמן בנושא הפרוטקשיין צילום: מכון ריפמן

בזכות השינויים הללו, החוק מטרתו לחזק את המשטרה והפרקליטות ולאפשר להן להתמודד בצורה יעילה יותר עם הקושי לאסוף ראיות נגד עברייני פרוטקשן, במיוחד מכיוון שבעלי עסקים רבים חוששים לשתף פעולה עם רשויות האכיפה.

בכנס שוחחו נציגי מכון ריפמן בדואים ויהודים על הצורך הרחב לטיפול הוליסטי בנגב - הסדרה של מעל 150 אלף אנשים, טיפול בנשק הלא חוקי, עקירת חינוך פלסטיני, טיפול בטיוב החינוך, פיתוח כלכלי והנגשת שרותים מוניפאליים.  

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב מסר: "הכנס המשותף הזה הוא עוד שלב חשוב מפעולה אינטנסיבית נדרשת של מדינת ישראל בנגב. הנגב איננו פח האשפה של המדינה הוא החלום הציוני החדש, ותהליכים רבים קורים בו. אבל אם לא יהיה טיפול הוליסטי בנגב בכלי הסדרה אפקטיביים, בחיפוש ומעצר מנהלי בעשרות אלפי נשקים בלתי חוקיים, בטיפול בחינוך בעל מטען ישראל, בבקרה על השלטון המקומי, בפיתוח כלכלי וכמובן בפשיעה נאבד את הנגב פשוטו כמשמעו".

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.