המבקר קובע - המדינה נכשלת בטיפול באלימות נגד נשים
מתניהו אנגלמן פרסם את הביקורת על הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה • לא נעשה מספיק על מנת להתכונן לאירועי השריפה הבאים ולרעידות אדמה • המערך הלאומי לטיפול באלימות במשפחה טרם הוקם • הדו"ח המלא
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדיון בכנסת, ארכיון צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את הדוח השנתי על השלטון המקומי. בדוח ניתנה התייחסות רבה לחוסר הטיפול של הרשויות המקומיות והמדינתיות במרבית הכשלים שעלו בשנים שעברו. בין היתר נמצא כי מרבית המבנים הדורשים חיזוק לא מטופלים; לא הוקם מערך ממשלתי לטיפול באלימות במשפחה; ולא עודכן מספר הפסיכולוגים החינוכיים מזה 35 שנים.
מומלצים
התמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג
למרות שכבר בשנת 2017 התקבלה החלטת ממשלה להקים מערך לאומי להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה, נמצא בדוח כי ההגדרה לאלימות במשפחה או אלימות בין בני זוג לא עוגנה עדיין בחקיקה. בנוסף, הצעות חוק להכללת אלימות כלכלית בחוק למניעת אלימות במשפחה לא הבשילו. העדר ההגדרה מקשה לנטר את התופעה ולאמוד את ממדיה, והוא מוביל לחוסר אחידות ביישום המדיניות הממשלתית בנושא.
עוד נמצא כי בין השנים 2022 עד 2024 נרצחו בישראל 32 נשים בידי בני זוגן. הן מהוות כשליש מכלל הנשים שנרצחו באותה התקופה. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מעל לחצי מיליון נשים חוו אלימות מצד בני זוגן - רק כ-3% מהם היו מוכרים לרווחה קודם לכן. גם באלו המוכרים יש קושי לטפל, כיוון שאין בחוק אפשרות להעביר מידע בין גורמי אכיפה וטיפול. דבר שהוביל לפגיעה במשפחות שנאלצו להתפנות מביתן מאז תחילת המלחמה.
פגם נוסף בפעולות למניעת התופעה עולה מכך שרק כ-10% מהגברים שריצו מאסר בגין עבירות אלימות במשפחה השתלבו לאחר שחרורם בתוכניות שיקום. לגורמים השונים אין אפשרות חוקית לחייב את האסירים האלימים להשתתף בתוכניות כאלו, במידה והם מסרבים.
אנגלמן קבע כי על משרד הרווחה, בשיתוף כלל הגורמים המעורבים, לפעול להשלמת הקמת המערך הלאומי להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה. בנוסף יש לפעול לקביעת תוכנית פעולה סדורה להערכת תוצאות המהלכים הקודמים עליהם הוחלט.
"אסור לעמוד מנגד למול תופעת האלימות בין בני זוג", אמר המבקר. "146 אלף חוו אלימות חמורה מצד בני זוגם, לפי סקר שנעשה במהלך מלחמת חרבות ברזל. אלו נתונים שמחייבים את ממשלת ישראל לפעול ביתר שאת לתיקון הליקויים".
טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים
למרות חומרת הליקויים שעלו בדוח הקודם, בשנת 2022, לא התקדם הטיפול בנושא. זאת אף שמשרד ראש הממשלה זיהה את הוואקום השורר בטיפול בנושא, ולמרות שנערך דיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השלימו את הצעד הראשון וההכרחי של ניסוח הגדרה ארצית ומחייבת הקובעת מהו מבנה מסוכן. ולא הוקצו התקציבים הנדרשים לנושא - חרף המלצות מבקר המדינה והערותיו.
במשרד מבקר המדינה הדגישו את הפערים הקיימים בין המבנים העומדים בתקן ואלו שלא. פערים שנעשו גלויים עוד יותר במהלך המלחמה מול איראן. "ממשלת ישראל לא מפנימה את הסכנה הטמונה ב-810 אלף דירות שאינן עמידות בפני רעידות אדמה. הטילים במבצע "עם כלביא" המחישו יותר מכל את הפער בין מבנים ישנים לבין מבנים העומדים בתקן".
אנגלמן קבע כי יש לפעול ללא דיחוי כדי לאסדר את הטיפול במבנים מסוכנים ולהגן בכך על חיי אדם. "ההערכה היא כי רק ל-10% מהדירות הטעונות חיזוק ניתן אישור לתוכניות התחדשות עירונית. זוהי הרמת דגל נוספת וקריטית לממשלה המחויבת לגבש תכניות מעשיות לחיזוק המבנים ולא לחכות למצב החירום הבא, שתוצאותיו עלולות להיות חמורות פי כמה".
פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל
מבקר המדינה מצא כי קיימים ליקויים משמעותיים המשפיעים על זמינות השירות הפסיכולוגי-חינוכי, ועל היכולת שלו לתת מענה בשגרה ובחירום. אף שהשירות מופעל בהנחיית משרד החינוך בבתי ספר ובגנים, נמצא כי 61% מההורים לילדים עם קשיים כלל לא פנו אליו - כיוון שלא ידעו על קיומו. בקרב הציבורים הערבי והחרדי חוסר ההיכרות בולט במיוחד.
היחס בין מספר הפסיכולוגים לבין מספר התלמידים ברשויות במקומיות לא עודכן כבר 35 שנים. כיום לכל פסיכולוג יש תחת אחריותו 300 תלמידים בחינוך המיוחד, או 500 תלמידים בגילי גן וכיתה א' (3-6), או 1,000 תלמידים בכיתות ב'-י"ב. לפעוטות עד גיל 3 לא מקבלים כל מענה מצד המדינה, אלא במקרי חירום.
הורים שיפנו לקבל את השירות ייאלצו להמתין כ-55 ימים בתור לקבלת מענה ראשוני. דבר זה מוביל הורים רבים לפנות לקבלתו באופן פרטי, ויקר.
הביקוש הגובר לסיוע נפשי, בעיקר מאז תחילת המלחמה, מחייב הוספה של פסיכולוגים. אולם נמצא כי משך ההתמחות ארוך מאוד ועומד על 6 עד 10 שנים. בעקבות המצוקה בעובדים, חלק מהרשויות שנבדקו העסיקו במשך שנים פסיכולוגים שלא קיבלו אישור משטרתי על העדר עבירות מין.
היערכות לשריפות
שינויי האקלים מובילים לעלייה במספר שריפות היער והחורש בשנים האחרונות. בשנת 2024 היו 33,449 אירועים. בישראל יש 583 יישובים ושכונות שעלולים להפגע משריפות יער, 81 מהם נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. על מנת למנוע התשפטות שריפות אל תוך היישובים יש להקים אזורי חיץ שייצרו מרחק בין העצים והבתים. עם זאת, התקציב שהקצתה הממשלה לצורך הפרויקט עומד על כשליש מהסכום הנדרש.
המשרד לביטחון לאומי לא גיבש תוכנית רב-שנתית להתמודדות עם שריפות, זאת למרות החלטת ממשלה שהתקבלה בנושא. כיוון שטרם הוסדר המעמד החוקי של הנחיות רשות הכבאות לרשויות המקומיות, כל אחת מהן יכולה לפעול בהתאם לשיקול דעתה ויכולתה הכלכלית. בכל הרשויות שנבדקו נמצא שלא הוכנה תוכנית הסברה לתושבים שמתגוררים באזורי סיכון לשריפות.
מבקר המדינה כתב בדוח כי כל הנתונים מצביעים על כשל עמוק בהיערכות להתפרצות דליקות. "השריפה ביום העצמאות האחרון היוותה תמרור אזהרה בוהק. היינו כפסע מאסון עצום. על ראש הממשלה, על השר לביטחון לאומי ועל שר הפנים להפיק את הלקחים ולדאוג למוכנות כלל הגופים".
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.