3 שנים ל-7.10: ישראל מציינת שבוע של כאב, געגוע והבטחה לא לשכוח
ברחבי הארץ מתקיימים טקסי זיכרון, ומשפחות שכולות חוזרות אל בתי העלמין ואתרי ההנצחה להתייחד עם יקיריהם שנרצחו בשבת שחורה • משפחות של חללים הגיעו ליער הזיכרון "חרבות ברזל" שנחנך סמוך לקיבוץ בארי ולנובה
השבוע ישראל מציינת שלוש שנים לטבח שבעה באוקטובר, ומדינת ישראל כולה עוצרת לזכור. ברחבי הארץ מתקיימים טקסי זיכרון, ומשפחות שכולות חוזרות אל בתי העלמין ואתרי ההנצחה להתייחד עם יקיריהם שנרצחו באותה שבת שחורה.

שלוש שנים עברו משמיני עצרת ההוא, היום שבו פרצה המלחמה הארוכה בתולדות המדינה. יותר מ-1,300 חללים נפלו בימיה הראשונים של המלחמה. מאחורי המספרים יש שמות, פנים, חלומות ותוכניות שנגדעו. השבוע המשפחות השכולות חוזרות אל בתי העלמין כדי לספוד ליקיריהן.
מומלצים
סמ"ר אביתר אוחיון אבוקסיס, נהג אמבולנס בגדוד 51 של גולני, היה ביומו האחרון לתפקיד. לבקשת מפקדיו נשאר לסגור שבת בבסיס, השבת שהייתה האחרונה בחייו. הוא נפל בקרב הרואי על מוצב כיסופים. רב"ט דביר לישה, גם הוא גולנצ'יק גאה, שרק סיים משמרת לילה במוצב ארז ומיד יצא ללחימה בחוף זיקים. דביר הסתער על המחבלים עם חבריו לנשק בקרב מעטים מול רבים ונפל בקרב. הוריו של סמל נתנאל יאנג עלו ארצה לאחר נפילתו. הוא היה חייל בודד שעלה מבריטניה והצליח באותו בוקר לעכב את המחבלים שניסו לחדור לבסיס יפתח שבזיקים, עד נפילתו.
לקריאה נוספת
- אחרי 3 שנים של מלחמה: ההשפעה הבריאותית העמוקה על מפוני הצפון והדרום | סיוון אלקלק מונייר
- "יודעת שהיה לך חלק בזה": אחותו של הלוחם שנפל ב-7.10 משתפת בדמעות את רגעי האימה בטיסת הטרור | שלומי הלר
- אבו זיידה אישר את הפרסום ב-i24NEWS: "המידע שהועבר לדחלאן - לא כלל אופי הרתעתי" | ברוך ידיד
מאות משפחות של חללים הגיעו היום ליער הזיכרון "חרבות ברזל" שנחנך סמוך לקיבוץ בארי ולאתר הנובה. את העצים נטעו משפחות שכולות שבחרו שיר אחד שייצג את יקיריהם. אלפי סיפורים מתכנסים לשבוע אחד, שמזכיר את המחיר הכבד של המלחמה. הגעגוע לאלו שאינם עוד, טובי בנינו ובנותינו, לא מסתכמים כאן. הם חיים בכל יום, ועם ישראל מבטיח - לא לשכוח לעולם.
יו"ר קק"ל אייל אוסטרינסקי אמר כי "שלוש שנים אחרי ה-7 באוקטובר, המחויבות שלנו לעוטף מתבטאת לא רק בזיכרון ובהנצחה, אלא בעשייה יום יומית בשטח. עבורנו, 7 באוקטובר אינו רק יום אחד בשנה שבו מרכינים ראש, אלא יום מכונן שהחל ממנו, כבר 1,093 ימים, עובדות ועובדי קק”ל קמים בכל בוקר ופועלים לצד קהילות העוטף ואנשיו במעשים ולא בדיבורים. קק”ל תמשיך לקחת חלק משמעותי בתקומת האזור, בשיקום, בבנייה מחדש ובחיזוק ההתיישבות".
מיכל עוזיהו, ראש המועצה האזורית אשכול, הוסיפה כי "בימים שבהם גורמים רבים כל כך פועלים לעוות את המציאות ולהשכיח את מה שעברנו אנחנו מחויבים להזכיר שמה שקרה קרה באמת. מחויבים לזכור את הנשמות הרבות שאיבדנו ביישובים שלנו ובמסיבות, ואת גבורתם של אנשי כיתות הכוננות, חיילינו, השוטרים ואנשי כוחות הביטחון. לצד האסון התגלתה גם גבורה במלוא תפארתה. כאן, בבית שלנו באשכול, אנו חוזים בעוצמתה הנדירה של הצמיחה והתקווה. הקהילות חוזרות, משפחות וצעירים מצטרפים, והחקלאים ממשיכים לעבוד את האדמה. המחויבות שלנו היא להבטיח לילדים מציאות אחרת. כי מה שקרה קרה באמת, והאחריות שלנו לוודא שלעולם לא יקרה בשנית. החיטה צומחת שוב, כי אנו בוחרים בכך. בוחרים בחיים ובתקווה".
אורי אפשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב: "בשבעה באוקטובר לקחו ממני את בני הבכור נטע, את אמי בלהה, את גיסי אופיר, את אחייני ניצן ואת גיסי אורי. הכאב לא עובר, אבל אני לא לבד בכאב. כבר באותה שבת אמרתי לבתי: אנחנו בוחרים בחיים. בקרוב תיזרע החיטה בשדות הנגב המערבי, אותה אדמה שספגה אש ודם ותספוג זרעים של תקווה. הילדים שיגדלו כאן יראו קהילות שחזרו הביתה, בתים שנבנים מחדש ועתיד שנבחר בחיים. שלוש שנים אחרי, אנחנו דורשים לדעת את האמת. דורשים ועדת חקירה ממלכתית. כי בלי אמת אין אחריות, בלי אחריות אין אמון, ובלי אמון אי אפשר לבנות את הבית שלנו. נזכור, נדרוש אמת, נתקן, נזרע, נבנה ונחיה".
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.