צלם בהיכל: כשהדמוקרטיה הסתננה לביהמ"ש העליון
החזית הדרומית: הופתענו לראות השבוע דמוקרטיה בבג"ץ מינוי ראש השב"כ - מורכבות, גיוון ודעות שונות • זה לא שבית המשפט העליון הפך פתאום לשמרן • נחשפנו לשיטת שיפוט שמאמינה בחוק ולא בצפונות הלב של השופטים
איזה כאוס היה השבוע בבית המשפט העליון - צעקות, מהומה, מאבטחים מוציאים משפחות שכולות. אבל עם כל הכבוד, צעקות ומהומות באולם בית המשפט ראינו בעבר. מה שהופתענו לראות זה את הדמוקרטיה. הרי מה כבר ביקשנו? כל מה שאמרו על הביזיון שהיה השבוע - נכון. רק שהערפל הזה הסתיר מאיתנו שלרגע ראינו בהיכל בית המשפט את מה שביקשנו לראות כל השנים - מורכבות, גיוון, דעות שונות.
מומלצים
זה לא שבית המשפט העליון הפך פתאום לשמרן, או לחילופין שיצחק עמית הוא המבצר האחרון ששומר על קפלן. בסך הכל מה שקרה הוא שנחשפנו לעוד שיטת שיפוט, שיטה שמאמינה בספר החוקים, במחוקק. לא בצפונות הלב של שופט כזה או אחר.
המחאה נגד הרפורמה רצתה בדיוק את זה - שופטים שלא נצמדים לחוקים, אלא לעולם הערכים שלהם. כזה שמשרת אליטה מסוימת. כזה, שרגיש מאוד לארגוני זכויות אדם של ערבים בעזה וביו"ש, אבל פחות רגיש לאימהות מפורום תקווה. סליחה טליק גווילי, מי את? לא ראיתי אותך בקפלן.
והרפורמה, באה ואמרה - בואו ניתן קולות לעוד שופטים. לא במקום. רק כדי שיהיה סוג של איזון, שיהיו עוד פרשנויות כי בסוף משפט זה פרשנות. ופרשנות אחת יכולה לקבוע שלערבי בעזה יש זכות עמידה, ואחרת יכולה לקבוע שלא.
אותו הדבר עם בג"ץ דוד זיני. הפרשנות של יצחק עמית אינה נצמדת לחוק וקובעת שבעל הסמכות הוא היועץ המשפטי. והפרשנות של אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ נצמדת לחוק וקובעת שראש הממשלה הוא הסמכות. הם לא אמרו שתמיד, הם לא אמרו שלעד. הם פסקו בעניין שאלת מינוי ראש השב"כ.
יכול להיות שבשאלה משפטית אחרת הם יחשבו אחרת. אבל הנקודה היא שככה נראה בית משפט במדינה דמוקרטית. יש ספר חוקים, לא ספר רעיונות, תחושות או משאלות לב של שופטים ויועצים משפטיים.
וכשאהרון ברק מציע לסגור את משפט נתניהו, ושהאחרון יוותר על החיים הפוליטיים אפשר לחשוב שזה כי הוא רוצה לאחות את הקרע בעם. או - שמה שמפריע לו זה שגם הוא יודע שלבֿית המשפט העליון הסתננה הדמוקרטיה. ואם שופטי העליון פותחים לה את הדלת – יודעים מה זה יכול לעשות לאקטיביזם השיפוטי?
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.