דלג לתוכן
מבזקים

דו"ח מבקר המדינה חושף: לקויות קשות במוכנות למתקפות סייבר במוסדות המדינה

מחסור בכוח אדם, העברת מידע דרך מערכות שאינן עומדות בתקני הביטחון הארגוני, ועלויות טיפול המוערכת בכ-12 מיליארד שקלים • וגם: 31% מאירועי הסייבר בשנה האחרונה – נגד חברת רפאל • הדו"ח המלא

פורסם: עודכן:
סייבר (אילוסטרציה)

סייבר (אילוסטרציה) צילום: AP Photo/Pavel Golovkin

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את דו"ח המבקר על הגנת הסייבר וטכנולוגיות המידע, אשר בדק את מוכנות מוסדות המדינה למתקפות טכנולוגיות ואבטחת מידע. 

מומלצים

לפי המבקר, עלויות הטיפול בתקיפות סייבר בישראל בשנת 2024 מוערכות על ידי מערך הסייבר הלאומי בכ-12 מיליארד שקלים. היקף הפעילות הכספית בתחום התקשוב הממשלתי עמד בשנת 2022 על 4.8 מיליארד שקלים. בדו"ח נכתב כי חשוב לנהל את הסיכונים בתחום זה בצורה סדורה ומתודולוגית. 

הביקורת בנושא ניהול הסיכונים הממשלתי בתחום התקשוב מלמדת על פערים ניכרים בתחום ניהול סיכוני התקשוב בממשלה, ובהם היעדר ריכוז תמונת המצב הממשלתית בדבר סיכוני התקשוב; אי-נקיטת פעולות של מערך הדיגיטל להפחתת סיכונים רוחביים; דיווח חסר של משרדי הממשלה בנוגע לסיכוני התקשוב העיקריים שהם צריכים להידרש להם; והיעדר פעולה מרכזית, סדורה ושיטתית לניהול סיכוני התקשוב במשרדי הממשלה, הכוללת הן נדבך של ניהול סיכונים בפרויקטי תקשוב והן נדבך של ניהול סיכוני תקשוב משרדיים-רוחביים - כמו מחסור בכוח אדם וקושי בגיוסו ושימורו, שבגללם 80% מהעובדים בתחום התקשוב בממשלה הם נותני שירותים.

לפיכך קבע המבקר כי על מערך הדיגיטל הלאומי למפות את תחומי הסיכון בתחום התקשוב כדי למקד את הפעילות הממשלתית בתחום, כדי להבטיח כי ניהול הסיכונים ייעשה באופן מתודולוגי ומיטיבי שיאפשר להיערך לאתגרים במעוד מועד ולתת מענה לשינויים החלים בסביבת הפעילות. 

פערים אקוטיים באבטחת מערכות המוסד לביטוח לאומי, הגוף המאגד מידע על כל תושבי ישראל מיום לידתם ועד פטירתם, חושפים מיליוני ישראלים לפגיעה בפרטיותם ולמתקפות סייבר. לפי הממצאים החמורים שהואנ מציג, בכל יממה עשרות אלפי התרעות מתקבלות על התקפות סייבר המוכוונות כנגד המוסד לביטוח לאומי - ואלו מתוחקרות על ידי אנליסט בודד שמאייש את מרכז השליטה והבקרה של הארגון. כמו כן, לפי אנגלמן, למרות הסיכונים הגוברים והמשתנים של הסייבר, זה עשר שנים שלא עודכנה מדיניות הגנת הסייבר של הביטוח הלאומי, ו-50% מהנהלים הנדרשים לאבטחת מידע אינם מתקיימים בביטוח הלאומי. בתוך כך, נמצא כי 87% מתקנות אבטחת המידע מקוימות בביטוח הלאומי באופן חלקי בלבד, וכי לא מתבצעות בקרות פנימיות לעניין אבטחת המידע בארגון, כנדרש. 

דו"ח זה מתפרסם ברקע עלייה ממשית בחשיפה ובניסיונות מתקפות הסייבר בחודשים האחרונים, מאז תחילת המלחמה. רק בשבועות האחרונים, שתי מתקפות יזומות של קבוצות האקרים איראנים צלחו - על מערכות סליקת האשראי "שבא" ו"קרדיט גארד". 

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "דו"ח המבקר הגיע בעיצומו של שינויים תהליכים ועבודת מטה מעמיקה עם הגיעו של סמנכ״ל מחשוב חדש לביטוח הלאומי. למרות שהשינויים היו בעיצומם ולמרות שהדבר נאמר למבקר והוצגה לו תוכנית העבודה הביקורת התקיימה. זו הסיבה שבדו"ח אין התייחסות לארועי סייבר או דליפת מידע כתוצאה מרשלנות ועיקר הביקורת מתרכזת רק בהיבטים מינהלתיים בלבד, שגם עליהם אנו שמים דגש. כל מה שעלה בדו"ח כבר נמצא בתוכניות העבודה שחלקו כבר הסתיים ושודרג". 

ציוד מיושן ולקוי 

בנוגע לחברת דואר ישראל, שהייתה בבעלות ממשלתית מלאה עד להפרטתה במאי 2024, היו כ-11.9 מיליון לקוחות אשר קיבלו שירות ביחידות הדואר בשנת 2023. הממוצע השנתי של הוצאות התפעול וההשקעות של אגף מערכות מידע הוא 124 מיליון שקלים. הביקורת בנושא מערכות המידע בחברת דואר ישראל ובבנק הדואר העלתה ליקויים בתחומי מערכות המידע ואבטחת המידע בחברת הדואר ובבנק הדואר, ובהם ניהול לקוי של תהליך ביטול ההרשאות לעובדים וליקויים בבקרה על תהליך זה - כך, שלושה אחוזים מבעלי ההרשאות למערכת מסוימת אינם מוגדרים במערכת משאבי אנוש כ"פעילים", ואף 79 מתוכם לא אותרו בבקרות הממוחשבות בחברה. בנוסף, 780 (כ-13%) מבעלי ההרשאות הפעילות במערכת הניהול המרכזי של הרשת הם עובדים שאינם נכללים ברשימת העובדים הפעילים במערכת משאבי אנוש בחברה. עוד העלה הדו"ח כי שימוש בציוד ממוחשב מיושן הפוגע הן בשירות ללקוחות החברה והבנק והן באבטחת המידע - כך, אף שפרויקט החלפת הציוד הממוחשב הוגדר פרויקט אסטרטגי כבר בשנת 2019, רק בתחילת שנת 2022 החלו בחברת הדואר להחליפו. עד מרץ 2024 רק 683 מ-1,850 מחשבים הוחלפו או שודרגו. 

לכן קבע המבקר כי על אגף מערכות המידע בחברת הדואר לקבוע תוכנית פעולה סדורה הכוללת פיתוח של מערכות המידע בראייה עתידית, שדרוג מערכות ישנות ומיטוב של המערכות הקיימות ושל האינטגרציה ביניהן; כל זאת תוך הקפדה על הגנת הסייבר וצמצום החשיפה לסיכונים שמקורם בהיבטים שונים של שימוש שאינו מורשה. על חברת הדואר לפעול, במסגרת שיפור אבטחת המידע - ובייחוד לנוכח אירוע סייבר שהתרחש בה באפריל 2023 - לשיפור הבקרה על ניהול ההרשאות בחברה. על החברה לבחון את הליקויים שהועלו בביקורת בנושא זה ולגבש דרכים לתיקונם המיידי.

מדואר ישראל נמסר: "הדו"ח מתייחס לתקופה בה חברת דואר ישראל הייתה על סף חדלות פירעון, בעידן אחר שכבר מאחורינו, ערב יציאה לתוכנית הבראה משמעותית. מאז, התחלפה הנהלת החברה ויושמה בהצלחה תכנית הבראה הכוללת השקעה של סכומים משמעותיים בהחלפת מערכות מידע וציוד מחשוב מיושן, שינוי שגרות עבודה ונהלים, ועיבוי בקרות".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ארכיון. מתריע על חוסר מוכנות לתקיפות סייבר צילום: מרים אלסטר/פלאש 90

בנוסף בחן המבקר את התנהלות החברה הביטחונית רפאל, והעלה כי בשנת 2022 התקציב של מחלקת אבטחת טכנולוגיות והגנה בסייבר ברפאל היה 10% מתקציב המחשוב של מינהל טכנולוגיות מידע ותהליכים ברפאל; ושיעור אירועי הסייבר מסוג דיוג שדווחו למערך הסייבר הלאומי (מס"ל) בשנת 2022 היה 31% מ-9,108 אירועי הסייבר שדווחו לו. בביקורת עלו ליקויים הנוגעים בין היתר לאי-הסדרת יחסי העבודה בין מס"ל לממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) וליקויים הנוגעים להגנה על המידע ומערכות המחשוב ברפאל. על הנהלת רפאל ודירקטוריון רפאל לפעול לתיקון הליקויים ולוודא בשיתוף מלמ"ב כי רפאל מיישמת את הנחיות מלמ"ב כנדרש. 

מחברת רפאל נמסר: "רפאל משקיעה רבות בתחום אבטחת מידע ומהווה גוף מוביל ברמה הלאומית גם בתחום הגנת הסייבר. כלל הפערים שצויינו בדוח קיבלו את המענה הנדרש".

בינה מלאכותית וההיערכות המערכות לכניסתה

הדו"ח גם כלל פרק מיוחד שהתייחס להיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית. למרות החלטת הממשלה לקדם את התחום במחוזותינו, כחלק מהשאיפה הכללית להפוך את ישראל למדינה מובילה בתחומי ההייטק והטכנולוגיה בעולם - המדינה לא יישמה חלק ניכר מהצעדים וההמלצות שזו עצמה גיבשה, וכתוצאה: דירוגה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית בעולם הידרדר משמעותית. 

לפי הדו"ח, בשנים 2019 - 2024 ירד מקומה של ישראל בדירוג העולמי בפעילותה והשקעתה בתחום הבינה המלאכותית; במדד Tortoise נרשמה ירידה מהמקום ה-5 מתוך 62 מדינות למקום ה-9 מתוך 83 מדינות, במדד Oxford ירידה ממקום 20 ל-30 מתוך 193 מדינות ובמדד החדשנות ירידה מהמקום 10 למקום ה-15 מתוך 133 מדינות. "נסיגה זו מוסברת בין היתר בממצאים שמפורטים בדוח זה בכל הנוגע לפעולותיה של הממשלה באישור, הובלה ויישום של תוכנית לאומית רחבה בתחום הבינה המלאכותית", קבע הדו"ח; "יצוין כי מנתוני מדדי המשנה של Tortoise לשנת 2024 עולה כי בעוד שלישראל חוזקות בקטגוריית ההון האנושי, במחקר ופיתוח ובמסחר, היא חלשה - באסטרטגיה ממשלתית (מקום 32); בתשתיות (מקום 26); ובסביבה תפעולית (מקום 65). הירידה של ישראל בדירוגים הבין-לאומיים בשנים 2019 - 2024, ומקומה היחסי של ישראל בתחום היהערכות והמוכנות הממשלתית, משקפות מגמה שמחייבת את הממשלה לבחון את מדיניותה בנושא".

דווקא בשנים אלה, כאמור, סימנה לעצמה הממשלה את קידום נושא הבינה המלאכותית כיעד לאומי. ב2019, הוקם במינוי המל"ל "המיזם הלאומי"שבו תכנית מקיפה להבניית מענה לאומי אסטגטרי לתחום הבינה המלאכותית. בדוח שפרסם המיזם, על סמך חוות דעת של מאוחת מומחי ידע שפעלו בהתנדבות כשנתיים, צוין כי "קידום תחום הבינה המלאכותית חיוני לחוסנה של ישראל בתחוחמים קריטיים (מדע, כלכלה, ביטחון, בריאות ועוד)". ואולם, המלצוחת הדוח מעולם לא נדונו בפורומים ממשלתיים ולא תוקצבו.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.