היעד הבא: ביקרנו במדינה שכולנו מחכים לנורמליזציה איתה
הסכמי אברהם עדין במשא ומתן, אבל הישראלים לא מחכים לפני שהם אורזים את הדרכון הזר • חופים בתוליים, צלילות ייחודיות, הרי געש פעילים, תרבות עשירה וחיות אקזוטיות - כל מה שאתם צריכים לדעת על אינדונזיה
במאי האחרון, נשיא אינדונזיה פרבואו סוביאנטו, הכריז כי הוא מוכן להכיר ולקדם יחסים דיפלומטיים עם ישראל במידה ותכיר במדינה פלסטינית. מאז, השמועות על ההצטרפות הצפויה של המדינה בעלת הרוב המוסלמי הגדול בעולם להסכמי אברהם אינן חודלות. ובאשר לתנאי שהציב? נראה האינטרס הכלכלי עשוי להשכיח אותו. התיירות העולמית גילתה מזמן את המדינה האקזוטית, ובעיקר את האי המתוייר של המדינה - באלי. ומה באשר לישראלים? הכירו את מה שעשוי להיות היעד החם של הקיץ הבא.
מומלצים
כשדובאי פתחה את שעריה, התיירים הישראלים נהרו ל"בורג' חליפה" ולאטרקציות היוקרתיות שמציעה איחוד האמירויות. מאז ועד היום מדובר ביעד לגיטימי לחלוטין שאף היטיב עם ישראל במלחמה האחרונה בזכות האיתנות של חברת התעופה מבית "אמייריטס", שכמעט ולא חדלה את טיסותיה. כבר היום ישנם ישראלים שמטיילים באינדונזיה, לרוב, באמצעות דרכון זר.
למה דווקא אינדונזיה? ראשית, היעד מתאים לכל אוכלוסייה, ולכל סגנון טיול והשהייה בה לא יקרה כלל. החוויה פה מותאמת לטיולי משפחות, זוגות, מוצ'לרים והיא גם יעד אטרקטיבי לצעירים. אינדונזיה מציעה הכל: בטן-גב בחופים שקטים ובתוליים, גלישה, צלילות מפעימות, יוגה, טרקים קצרים או ארוכים עם נופים מרהיבים, שפע של אטרקציות, חיות אקזוטיות, תרבות מקומית מסקרנת, אוכל משובח ומסיבות ענק עם די-ג'יי בין-לאומיים.
השאלות שמעסיקות את כולם
זה לא מסוכן? או במילים אחרות למה לטוס דווקא למקום בו "אנחנו לא רצויים"?
ראשית אציין שלא מדובר במדינה עוינת לנו, אלא ככזו שאין לה יחסים עם ישראל. אבל בכנות, אין לדעת על מי "תיפלו" שם, ועדיף לא לקחת סיכון. במהלך השהות שלי נתקלתי בכמה ישראלים שטיילו לבד מספר חודשים במדינה, גם הם עם דרכונים זרים ולא חוו חוויות לא נעימות - אולי בגלל שהשפה והמראה שלנו פחות מוכרים פה, או שלרבים מהמקומיים בפועל לא אכפת. המקומיים שבכל זאת היו מודעים למוצא שלנו היו אדיבים באותה מידה.
לתיירים אחרים כמובן שאין בעיה לומר שאנחנו מישראל ובאופן אישי מעולם לא נתקלתי פה ביחס לא נעים מהם. יחד עם זאת, אין ספק שמאז פרוץ המלחמה יש עלייה בגילויי אנטישמיות ויחס תוקפני מ"אנטי-ישראלים" ברבות ממדינות העולם, לכן - גם זה הפך לשיקול. עוד נזכיר, שלמרות ואינדונזיה מדינה מוסלמית ברובה, בכל אי ניתן לראות דתות שונות; האי באלי הוא של בני דת ההינדו ופלורס ומאוכלס בעיקר על ידי נוצרים קתולים שהסוגיה הפלסטינית פחות מעסיקה אותם.
איך מתניידים במדינה?
ההתנהלות פה היא בעיקר באמצעות אפליקציות "Grab" ו-"Go–Jek". לרוכבים - ניתן גם להשכיר אופנוע בקלות, מה שמקל על הפקקים במקומות מסוימים. כאשר אתם סוגרים את מקום הלינה שימו לב שמקומות מסוימים אינם נגישים לרכבים - אז קחו זאת בחשבון.
כמה עולה התענוג?
הטיסות לאינדונזיה לא זולות - בכל זאת, מדובר ביעד רחוק מישראל. אבל השהות עצמה לא יקרה, וכמובן שתלויה בתאריכים שלכם ובכמות האטרקציות. למשל, מחיר ממוצע של מנה דשנה הוא כ-17 שקלים במקומות התיירותיים ביותר, (ובאחרים יכול להסתכם בחמישה שקלים בלבד, ט.ס). נסיעה של כחצי שעה עולה כארבעה שקלים וכניסה לאטרקציות כמו שמורות טבע וסיורים עולה כ-20 שקלים לאדם בממוצע. נציין שכמו במקומות רבים במזרח גם פה יש תרבות מיקוח - או שתתמקחו או שתשלמו פי ארבע.
אינדונזיה - על קצה המזלג
רגע לפני שצוללים פנימה נזכיר כי מדובר במדינה של מעל -17 אלף איים. בתוכם, המרכזיים הם: באלי, ג'אווה, לומבוק ופלורס-קומודו. או כמו שהמארחים שלנו תיארו: "כל אי מדינה אחרת". אומנם לא ציינו זאת בפירוט הדברים, אבל אינדונזיה היא מרכז יוגה מהנחשבים בעולם, אפילו יותר מהודו! ואנשים מכל העולם מגיעים לשם כדי ללמוד את התורה. עוד דבר קטן שחשוב לדעת הוא שהמקומיים, גם במקומות התיירותיים ביותר, לא ממש מבינים אנגלית ונוטים לחזור על דבריכם ולהנהן לאות הבנה - לכן חשוב שתוודאו מספר פעמים שהבינו אתכם.
באלי
אם חשבתם שאיילון צפוף, התנועה שם היא הרבה יותר קשוחה. אם אתם רוכבי אופנוע או מוכנים לתפוס גראב על אופנוע - רצוי. לצורך ההמחשה - אפילו האופנוענים עולים על המדרכות בכדי לעקוף את הפקקים הקשים שבאי. אם אתם בכל זאת נוסעים ברכב וגמישים בזמנים - תשתדלו לכוון לשעות הפחות פקוקות. לצורך העניין ג'אווה הוא האי המאוכלס ביותר בעולם, ומהאזורים הצפופים ביותר בכדור הארץ.
אובוד
העיר אובוד מוכרת בעיקר בזכות שדות האורז האין-סופיים והטרסות שמקשטות את המקום. שדה האורז המרכזי הוא "Tegallalang Rice Terrace", אבל תוכלו למצוא עוד רבים בהמלצות מקומיות או בהסתכלות במפה. אם פחות מתחשק לכם להתפלש בבוץ, ישנם מספר בתי קפה, שצריך להזמין אליהם מקום מראש באינטרנט ומציעים תצפיות נהדרות על הטרסות, שלרוב גם כוללות בריכה. אחד המפורסמים והפסטורליים הוא "Tis cafe".
לחובבי בעלי החיים, ניתן לשלב סיור קצר בפארק הקופים "Sacred Monkey Forest Sanctuary", שעולה כ-20 שקלים. לא מדובר כלל בהתעללות, אלא בשמורה בה מאכילים את בעלי החיים והם מורגלים לבני אדם לכן הם עשויים להתקרב ולעלות עליכם מרצונם אבל - אסור לגעת בהם או להאכיל אותם בעצמכם. המקום גם דואג לקופים שנפגעו מהכשות נחשים ופציעות אחרות, מפריד אותם ומטפל בהם. זו חוויה חמודה בעיקר למשפחות עם ילדים, אבל גם למי שפשוט רוצה להסתובב ביער הקסום וליהנות מחוויה נוספת.
אובוד מאופיינת גם במפלים מרשימים, כנראה שגם ב"יום מפלים" שלם לא תצליחו לעבור את כולם. אנחנו היינו ב-"Gemblenf falls", "Tegenungan Waterfull" ו-"Taman Sari Waterfall & Natural pool" - כולם נגישים להגעה ולא דורשים מסלול משמעותי להגעה אליהם.
אם אתם רוצים לחוות את התרבות המקומית מומלץ להגיע למקדש Tirta Empul Temple, שם יש טקס הטהרות בו תוכלו לצפות (או להשתתף מי שמעוניין).
בערב, כמעט כל מקום בו תלכו מציע טקס במקדש בשם "קקאק"' שמספר קטע מהרמאיאנה ההינדית המלווה במקהלת גברים היושבים במעגל ומפרים את העלילה. בסופו של הסיפור יש מופע אש, אבל אל תתבלבלו - לא מדובר בקרקס כפי שמוצג בעלונים, אלא באדם שבועט במדורה ודורך על הגחלים ובכך "מוכיח את גבריותו". אז לחלק הזה אין למה לצפות, אבל המופע עצמו שעורך כשעה מעניין ומעשיר תרבותית וגם נגיש לרוב. המחיר פה הוא אחיד - 20 שקלים לאדם ועדיף להגיע מוקדם יותר, יש כאלו שמקדימים אפילו בשעה, רק כדי לתפוס מקומות טובים מקדימה.
נוסף על אלו, אובוד מציעה המון אטרקציות, כמו טיולי טרקטורונים, רפטינג ועוד. אבל אם נשים את כל זה בצד, באובוד פשוט כיף להסתובב. השווקים תוססים ומציעים מוצרים מקומיים ומזכרות לצד מספר מותגים בין-לאומיים. האוכל פה הוא ללא ספק הטוב ביותר שאכלנו בכל הטיול. ואם מתחשק לכם להתפנק יש מגוון של בתי ספא במחירים נוחים מאוד.
אולוואטו
בדרום באלי תוכלו לרקוד במסיבות ענקיות של מיטב מתקלטים מכל העולם. סדר היום פה בעיקר מתאים לצעירים שרוצים לקום מהמסיבה, להיזרק על החוף וחוזר חלילה.
לצד חיי הלילה הסוערים זהו יעד גלישה פופולרי ומומלץ במיוחד. בנוסף, חובבי היוגה יוכלו להינות משיעורים בכל שעה באווירה רגועה במיוחד. מעבר לאלו אין יותר מדי מה לעשות פה, והמקום גם לא מתיימר להציע מעבר לכך. אבל אם בכל זאת תרצו לגוון, תוכלו לבקר ב-Garuda Wisnu Kencana Cultural Park בו נמצא פסל בהשראת סיפור מהמיתולוגיה ההינדית בגובה 121 מטרים (בשילוב הכן עליו הוא יושב) וברוחב 65 מטרים. לצורך ההשוואה - כמעט 30 מטרים יותר מפסל החירות. לקח 28 שנים להשלים את הפסל בעקבות מחלוקת מקומית וכעת ניתן להשקיף על הפסל במלוא הדרו. כמו כן, תוכלו לעלות תשע קומות במעלית ולהתרשם גם מהנוף הניבט ממנו.
נוסה פנידה ונוסה למבונגן
מה תמצאו פה? חופים ומדרגות. זה אולי נשמע כמו בדיחה צינית אבל הדרך לגן עדן רצופה מדרגות אבן שאינן שוות בגודלן. האם זה שווה את זה? מבעד לתמונות פוטוגניות עומדות נשים שהזיעו את דרכן לפסגה ויספרו. אז שאלתי (כי יש גבול לכמה אני יכולה להספיק). לחלוטין! בעיקר "חוף היהלומים" (Diamond Beach) שמאופיין במצוקים שמאגפים מים צלולים בהירים וחול לבן.
לובינה
רוצים נופש שהוא צ'יל? העיר נמצאת בצפון באלי מציעה בדיוק את זה. חופים יפים עם דולפינים ששוחים להנאתם בטבע ומהווים האטרקציה המרכזית של המקום. מה שלא מספרים לתיירים בדרך כלל הוא שמדובר במעין ״מרדף״ אחר היונק הימי ושאין הבטחה לשחייה שלווה לצידו. לובינה היא גם יעד גלישה פופולרי ואל תטעו - גם פה אפשר לשנרקל. אם בכל זאת תרצו לצלול במים מתוקים - יש כאן גם מפלים מרשימים. "Sekumpu" נחשב ליפה ביותר בבאלי וגם "Leke Leke Waterfall" לא מאכזב בכלל.
איי גיליס
שלושת האיים גילי-מנו, גילי-אייר וגילי-טי. בשלושתם ההתניידות היא באופניים, אופניים חשמליות או סוס ועגלה. זאת, בניסיון לצמצם את זיהום האוויר שעלה באופן חד מכמות המבקרים. האי המרכזי הוא ״גילי טי״ - הזקינטוס של האוסטרליים. אווירה צעירה עם מסיבות שמשום מה מתחילות מוקדם מדי ונגמרות לא אחרי 01:00 לרוב, אבל מבטיחות הנאה מקסימלית. אם אתם בעניין - בעיקר מומלץ ללכת ל "pub crawl" - מסיבה שנודדת בין מיטב הברים המקומיים כולל הפעלות שתייה לקבוצת המשתתפים. במהלך היום ולתוך השקיעה יש ״מסיבת קצף״ שנודדת בין מקומות שונים באי. בנוסף, בחלק מהמסעדות כמו ״Bora Bora״ תוכלו להינות ממופעי אש וזיקוקים.
כמובן שלא רק בליינים נהנים מהאי, זהו מרכז צלילות ושנורקלים מרשים במיוחד שמוכר בעיקר בפסל תת ימי של אנשים עומדים בעיגול ואוחזים ידיים. בפועל, מה שמרשים פה באמת זה המגוון הביולוגי של בעלי החיים הימיים בהם דגים ייחודיים, וצבי ים. באופן אישי אמליץ על חברת הצליליות "Gili Divers", שמנוהלת על ידי אוסטרליים וידידותית לישראלים.
גם הגולשים יכולים ליהנות מהמקום, יש אזורים שמתאימים יותר למתחילים וכאלו לרמות מקדמות יותר - המקומיים ידעו לכוון אתכם. גם אם כל אלו לא הרשימו אתכם ומנוחה בחוף יפה היא כל מה שאתם צריכים - אין ספק שתהנו מהמקום ומהאווירה הקסומה והפשוטה שלו. אציין בסוגריים שלא משנה באיזה סים מקומי תשתמשו - אין פה קליטה טובה אז תתכוננו להתנתק למספר ימים.
קומודו, לבואן ובאז׳ו
כשמדברים על קומדו בדרך כלל מתייחסים בעיקר לפארק הלאומי ששוכן במרכז האי וידוע בזכות "הדרקונים" - הלטאות הגדולות בעולם. זה גם אתר מורשת לאומי ואחד משבעת פלאי עולם הטבע. בנוסף, זהו אתר צלילה עם שוניות ענקיות, כרישים, צבי ים, מנטרות ועוד. נעיד בפה מלא, ויעידו עוד רבים שהיו פה, שמדובר בשוניות היפות והמרשימות ביותר שראינו.
החופים היפים מאופיינים במים צלולים בגוונים משתנים של תכלת, טורקיז וכחול. החוף המפורסם ביום הוא החוף הורוד, כשמו כן הוא, חוף עם חול ורוד שנשבר לצד המים הכחולים. לצד הרוגע, קומודו הוא יעד אהוב במיוחד על גולשים ותוכלו למצוא גם חופים יותר "סוערים".
בין החופים נמצאת תצפית "Padar Island" של לבואן ובאז'ו אשר מרשימה במיוחד בזריחה או בשקיעה. כמו כן תוכלו לבקר במערת הנטיפים "Rangko Cave". את כל אלו תוכלו לראות בטיולים מאורגנים בזמנים שונים - יש כאלו שמציעים למשל סירה שמציעה את האטרקציות בשלושה ימי הפלגה מרוכזים "הכל כלול", ויש שבוחרים לפצל את הימים או לחוות רק חלק.
מזרח ג'אווה
בצפון-מערב האי נמצאת הבירה ג'קרטה. זהו האי המאוכלס ביותר בעולם, הוא צפוף במיוחד ומכיל מספר הרי געש פעילים, בעלי חיים טרופיים ונדירים, תצפיות מרהיבות ומפלים עצומים. אבל ג'אווה מוכרת בעיקר בזכות הר הגעש "Ijen" בעל "האש הכחולה". הטיפוס מתחיל בלילה ובפסגה ממתינים לזריחה שחושפת את נוף ייחודי של אגם בלוע הר הגעש. חשוב מאוד להדגיש - זהו מסלול ברמת קושי גבוהה שמתחיל בעלייה חדה מאוד שאורכת שעה, לאחריו יש עוד שעה וחצי של הליכה מישורית קצרה וירידה.
הר געש פעיל נוסף ופופולרי במיוחד, גם הוא בשעות הזריחה, הוא "Bromo". זהו גם אתר דתי לבני הטנגר שמאמינים כי נסיך אמיץ הקריב את חייו למען משפחתו בהר. בכל שנה מתקיים שם פסטיבל קסאדו בו המאמינים מפייסים את האלים ומשליכים לתוכו מנחות של ירקות, תרנגולות וכסף. רוב הסוכנויות מציעות להגיע לתצפת עליו מ-"Pananjkan" בזריחה ומביאות את התיירים בשעה 2 בלילה בערך כאשר הזריחה היא רק ב-5 וחצי - זאת בכדי להימנע מהפקקים. אם יש לכם אפשרות, עדיף להגיע במהלך היום לקראת הבוקר. לאחר מכן מומלץ להמשיך למכתב הגעשי המרשים של ברומו.
בג'אווה תמצאו גם את אחד המפלים המרשימים ביותר בשם "Tumpak sewu". המפל נמצא בתחתית הר געש ונשפך בחצי גורן מתוך יער אדיר. הדרך למפל לא פשוטה וחלקלקה אך חוויתית ויפה. אחד המפלים הלא מדוברים ויפים באי הוא Blue Cotton, הירידה אליו אורכת כ-45 דקות והיא פחות מומלצת עם ילדים מכיוון והיא מעט מאתגרת. למי שבכל זאת ירצה להגיע - הדרך שווה את היעד.
סומטרה
האי השישי בגודלו בעולם שוכן בסמיכות לסינגפור ומלזיה. כשמדברים על סומטרה צריך להבין שמדובר בג׳ונגלים פראיים ולכן מבחינה לוגיסטית ההתניידות די מורכבת למי מכם שהולכים עם ילדים. בנוסף, מדובר באזור שמאופיין יותר מאחרים באוכלוסייה מוסלמית דתית יותר. למה בכל זאת להגיע לפה? האטרקציה המרכזית זה טיול הספארי שמספק הצצה נדירה לאורן גוטן, וחיות בר נדירות כמו נמרים, פילים, קרנפים ועוד. המאפיינים הללו מושכים תיירים רבים שמתעניינים במחקר החי.
כמו כן, בכפר Lingga מתגוררים בני שבט ה- Karonese החיים בבקתות עץ ושם תוכלו לבקר לחוות את התרבות המיוחדת. עוד תמצאו בסומטרה רכס הרים געשי, מעיינות מים חמים, מפלים עוצמתיים וחופים יפיפיים.
כמו שכבר הבנתם וציינו לא פעם, יש עוד המון מה לראות באינדונזיה ולא פלא שהיא הפכה ליעד כה פופולרי במישור הבין-לאומי. החודש האחרון טלטל את המזרח התיכון לאחר שהחל בשיחות על הרחבת "הסכמי אברהם" ושינה פניו נוכח הטבח הנורא באוכלוסייה הדרוזית בדרום סוריה והתערבותה של ישראל בנעשה שם. זה נכון שטרם פורסמו שמותן של המדינות שעתידות לקחת חלק בכינון היחסים עם ישראל, אך, פרט לאינדונזיה והשכנות סוריה ולבנון, השמועות מדברות גם על סעודיה, ארמניה, צ'אד ומאוריטניה. לאן יתקדמו השיחות ומה יכללו? נאלץ לעקוב ולגלות בהמשך.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.