ראש הכנסייה הקתולית, האפיפיור פרנציסקוס, מת
מי שנולד בשם חורחה מריו ברגוליו בארגנטינה וכיהן במשך 12 שנים הלך לעולמו בגיל 88 • בעבר הואשם בתמיכה במשטר החונטה, אך זוכה עם השנים • נודע בתמיכתו בעניים, בעמדותיו הליברליות ובחיבורו עם העולם המוסלמי
העולם הנוצרי באבל: האפיפיור פרנציסקוס מת היום (שני) בגיל 88, לאחר שבחודשים האחרונים התמודד עם בעיות בריאותיות ואף היה מאושפז בבית החולים במשך שבועיים. אתמול עוד נכח בתפילה לכבוד חג הפסחא, אך כאמור היום הלך לעולמו.
מומלצים
נולד בשבעה עשרה בדצמבר 1936 בבואנוס איירס שבארגנטינה, בשם חורחה מריו ברגוליו. הוא הוכשר כטכנאי כימיה, ועבד מספר שנים במעבדת מפעל. בהמשך החליט לשנות כיוון לכמורה, ונרשם לסמינר בשכונת ויז'ה דבוטו בעיר. במרץ 1958 הצטרף למסדר הישועי כמועמד לחברות. כשנתיים לאחר מכן סיים תואר בפילוסופיה באוניברסיטה הקתולית של בואנוס איירס.
בדצמבר 1969 הוא הוסמך לכמורה. בשנים 1971–1972 שהה בעיר אלקלה דה אנארס שבספרד במסגרת תקופת החניכות הסופית שלו כישועי. לאחר מכן מילא תפקידי סגל שונים בסמינר הישועי הגבוה סן חוסה בסן מיגל. הוא התקבל כחבר מלא במסדר באפריל 1973. ב-31 ביולי נבחר לראש המסדר הארגנטינאית של הישועים. הוא שימש בתפקיד זה עד 1980, אז חזר לסן מיגל בתפקיד ראש הסגל האקדמי של המוסד.
בין השנים 1976-198, תקופת החונטה בארגנטינה, הואשם באי נקיטת עמדה ובהימנעות מעיסוק במצב הפוליטי, ואף הואשם כי תמך ישירות במשטר. במשך השנים סירב להופיע בפני בית המשפט בדיונים שעסקו בנושא עינוים ורציחות של עצירים, עד שהסכים - בשנת 2010. לאחר הופעתו טענו חוקרים כי ההאשמות נגדו לא היו נכונות.
במאי 1992 מונה למשנה לבישוף בהגמונות של אזור בואנוס איירס. ביוני 1997 קודם לממלא-מקום הארכיבישוף המטרופוליני של העיר, אנטוניו קווארַסינו, וכשנה לאחר מכן ירש אותו עם מותו, ושימש בתפקיד הארכיבישוף עד לבחירתו לכס האפיפיורות. פרנציסקוס הועלה לדרגת חשמן על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני במאי 2001. באותה תקופה התקרב לרב הראשי של בואנוס איירס, יצחק ענתבי סקה - קשר שנשמר עד ליום מותו.
במשך שנותיו כחשמן היה חבר במספר מחלקות בקוריה הרומאית, הוועדה לפולחן אלוהי ומשמעות הסקרמנטים, ועדת הכמורה, הוועדה למוסדות חיים מקודשים ואגודות החיים האפוסטוליות, המועצה האפיפיורית למשפחה והנציבות לענייני אמריקה הלטינית.
במאי 2007 כתב את הגרסה הסופית של הצהרה משותפת של הבישופים של אמריקה הלטינית - "מסמך אפרסידה" - עם אישורו על ידי האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר. במסמך, קרא לשיפור מצבם של העניים והכריז כי אנשים המביעים דעות שלא עלו בקנה אחד עם עמדות הכנסייה, כמו תמיכה בהפלות, אינם זכאים להשתתף בסעודת האדון (טקס נוצרי, בו מקודשים ונאכלים לחם ויין, המייצגים את בשרו ודמו של ישו).
דעותיו
פרנציסקוס נודע ברגוליו באורח חייו הצנוע: הוא עזב את ארמונו ועבר לדירה בעיר, והיה נוסע בתחבורה הציבורית. במקביל לאורך שנותיו הטיף לעזרה לעניים ולהגברת השוויון בחברה, אך הקפיד להרחיק את עצמו מ"תאולוגיית השחר"- זרם רעיוני הרווח בכנסייה בדרום-אמריקה שרבים מתומכיו מזוהים עם הסוציאליזם והמרקסיזם.
בכל הקשור להפצת אמצעי מניעה, האפיפיור החזיק בעמדות ליברליות והאמין כי ניתן להשתמש בהם בעיקר למניעת הפצת מחלות. מן הצד השני התנגד נחרצות להפלות, אותן הגדיר כ"ד המנוגד לתוכניתו של האל". במקביל עודד את ההתנגדויות לביצוען של המתות חסד. בשנת 2013 תקף את המאפייה הסיציליאנית וקרא לאנשיה לשנות את דרכיהם, ולהפסיק לנצל אנשים ולדרדר אותם לפעולות פליליות - בעיקר זנות.
למרות שבשנת 2010 הגיב בחריפות לאישור הממשלה הארגנטינאית לערוך נישואים חד-מיניים. פרנציסקוס נודע בדעותיו הפתוחות כלפי הקהילה הלהטב"קית. בשנת 2013 הדהים את העולם כשאמר: "מי אני שאשפוט הומואים". במאי 2018 הגדיל ואמר לחואן קרלוס קרוס, גבר הומוסקסואל שעבר התעללות מינית בילדותו, כי "אלוהים ברא אותך כזה, הוא אוהב אותך כפי שאתה ולי לא אכפת. האפיפיור אוהב אותך כך. אתה צריך להיות מרוצה ממי שאתה".
בשנת 2020 הודיע בסרט תיעודי כי "להומוסקסואליים יש זכות להקים משפחה", והוסיף "אף אחד לא צריך להיות אומלל או להיות מוחרם בגלל זה. עלינו ליצור חוק איחוד אזרחי. כך הם יהיו מכוסים באופן חוקי".
שנותיו כאפיפיור
במרץ 2013, לאחר פרישתו של בנדיקטוס השישה עשר, נבחר לאפיפיור ואימץ את שמו הדתי - פרנציסקוס, שלא שימש אף אחד מקודמיו בתפקיד. דוברו סיפר בראיון ל-CNN כי נקרא על שם הקדוש פרנציסקוס מאסיזי, מייסד מסדר הפרנציסקנים, בשל אהבתם של השניים לעניים.
בדצמבר 2013 נבחר לאיש השנה של מגזים טיים האמריקאי. כשנה לאחר מכן ערך ביקור רשמי בישראל, במהלכו הגיע ליד ושם. בספטמבר 2015 ערך פרנציסקוס ביקור ראשון בארצות הברית, שם התקבל בטקס חגיגי בבית הלבן על ידי הנשיא ברק אובמה.
בפברואר 2019, לראשונה בהיסטוריה, ביקר האפיפיור בחצי האי ערב. הוא נחת באבו דאבי והשתתף בוועידה למען שיח בין-דתי בהשתתפות מאות נציגים מכל הדתות. סיבה עיקרית לביקור היא המאבק ברדיפה הדתית של מיעוטים נוצרים. במהלך ביקור זה באיחוד האמירויות הערביות, פרנציסקוס נפגש עם האימאם הגדול של מסגד אל-אזהר אחמד אל-טייב, שם חתמו יחד על המסמך של האחווה אנושית, שלימים היווה השראה להחלטת האו"ם שקבעה את ה-4 בפברואר כיום האחווה הבין-לאומי.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.