טרנד שהפך לסמל: פעולה בודדת באמסטרדם הציתה גל מחאות שמפלג מהגרים מצרים בכל העולם
יציבות המדינה כערך עליון או תמיכה בעם הפלסטיני? הרחוב הערבי בעולם קרוע • הכל התחיל מצעיר שנעל את שערי שגרירות של קהיר בהולנד במחאה על סגירת מעבר רפיח תוך האשמת ממשלת א-סיסי בבגידה בערכי העולם הערבי
תופעת מחאה יוצאת דופן סוחפת בחודש וחצי האחרונים את הרחוב הערבי והבין-לאומי. צעיר מצרי מהולנד, אנס חביב, הפך לסמל לאחר שנעל את שערי שגרירות מצרים באמסטרדם במחאה על סגירת מעבר רפיח והאשים את ממשלת א-סיסי בבגידה בערכי העולם הערבי והאסלאמי.
מומלצים
מהולנד לגל עולמי
הפעולה הסמלית, של נעילת שערי השגרירות באמצעות מנעול, זכתה לתהודה רבה. חביב לא הסתפק בכך וזמן קצר לאחר מכן הוא ביצע פעולה דומה מול שגרירות ירדן. בעקבותיו, החלו צעירים ברחבי אירופה ובמדינות נוספות לחקות אותו: מטורקיה, דרך ברלין ולונדון, ועד מדינות מחוץ ליבשת. ההפגנות נערכו תחת סיסמאות כגון "המהפכה ממשיכה" ו-מעבר רפיח סגור מבחינתם, לא מבחינתנו", על רקע המלחמה בעזה והטענות בדבר המצור המצרי.
תגובות נגד - מחנה הנאמנות למשטר
הפעולות עוררו כעס רב בקרב ממשלת מצרים וקהילות מצריות בגולה. מול פעילי המחאה התייצבו צעירים מצרים המזוהים עם "איגוד הנוער המצרי בחו"ל", בהם אחמד קאדר מידו ואחמד נאצר דבאבה, שהבטיחו להגן על השגרירויות "בכל מחיר" וכינו את המוחים בוגדים ונאמני האחים המוסלמים.
חבר הפרלמנט סולימאן ווהדאן, הגדיר את הפעולות כ"פשע טרור" והדגיש כי על פי אמנת וינה (1961) השגרירויות נחשבות שטח מצרי ריבוני הנהנה מחסינות מוחלטת.
החרפה והסלמה
העימותים מחוץ לנציגויות הדיפלומטיות הלכו והחריפו כאשר במספר מדינות אירופאיות, הפגינו צעירים משני המחנות זה מול זה. במקביל, פורסמו סרטוני וידאו בהם מידו ודבאבה איימו על מתנגדי המשטר. הדלפה של הקלטות שיוחסו לשר החוץ המצרי בוטרוס בוטרוס ראלי, בהן נשמע כביכול קורא לנציגויות "להשתמש באלימות נגד מפגינים", הוסיפה שמן למדורה. סרטון נוסף מניו יורק, בו נראו אנשי משלחת מצריים גוררים בכוח קטין לתוך הנציגות באו״ם - עורר סערה תקשורתית.
מעצר מתסיס וגל התגובות
שיא המתח נרשם כאשר משטרת בריטניה עצרה את מידו בחשד לאיומים והחזקת סכין, בעוד דבאבה שוחרר לאחר עיכוב קצר. המעצר הוביל לפנייה ישירה של שר החוץ המצרי ליועץ הביטחון הלאומי הבריטי, ובמקביל למתקפה תקשורתית במצרים שהציגה את מידו כ"גיבור לאומי" והאשימה את בריטניה בסטנדרטים כפולים ובקשירת קשר עם האחים המוסלמים. אפילו מפלגות אופוזיציה מסורתיות, בהן מפלגת הנאצר, הביעו סולידריות עם עמדת הממשלה.
בין מחאה למהפכה
הטרנד שהחל במעשה בודד של צעיר מהולנד התפתח למאבק גלובלי סביב שאלות זהות, נאמנות ושלטון. מצד אחד - מוחים המאשימים את קהיר בבגידה בעזה. מצד שני - תומכים במשטר המתייצבים מול השגרירויות ומנסים לבלום את "המהפכה".
כך או כך, פרשת נעילת השגרירויות הפכה לסמל לקרע הפנימי בחברה המצרית: צעירים ופעילים הרואים בתמיכה הבלתי מתפשרת בסוגיה הפלסטינית ערך עליון, גם במחיר עימות ישיר עם משטר א-סיסי. מנגד, מחנה רחב של נאמנים לשלטון, המעמידים את יציבות המדינה והנאמנות למשטר לפני כל עניין אחר. המאבק הזה אינו מתנהל עוד רק בזירה הפוליטית או ברחובות מצרים, אלא זולג לשגרירויות, לבמות הדיפלומטיות ולאולמות התקשורת ברחבי העולם - וממחיש עד כמה השבר המצרי הפך לגלובלי.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.