ישראל וארה"ב סיכמו ביניהן: הסודות שקברו מתחת לפני השטח
היחסים בין שתי המדינות התהדקו יותר בשנות ה-60, אך עמדו בפני רגעי מבחן • התקיפה שהכתימה את הניצחון ב"ששת הימים", המבצע הסמוי בעיראק והסכם "העמימות הגרעינית" שלא נחתם מעולם • מיוחד לסופ"ש
מלחמת ששת הימים הייתה הרגע שבו ישראל הפכה מעוד מדינה באזור לבעלת ברית אסטרטגית של ארה"ב, אך בתוך ששת הימים של התהילה התרחש אירוע מסתורי שהכתים את החגיגות: ספינת הביון האמריקנית USS Liberty הותקפה בטעות על ידי צה"ל, תקרית שבה נהרגו 34 מלחים אמריקנים ונפצעו יותר מ-170. על אף ההתנצלות הישראלית המיידית, תיאוריות קונספירציה סביב האירוע ממשיכות עד היום להדהד בוויכוחים הפנימיים בפנטגון ובישראל.
מומלצים
בשעה שמערכת היחסים השברירית הזו החלה להשתקם, ישראל שלפה קלף נוסף שיזניק אותה עוד יותר קדימה בזירה הבינלאומית: במסגרת "מבצע יהלום", מטוס מיג-21 סובייטי שערק מעיראק לישראל הועבר בחשאי לבדיקת חיל האוויר האמריקני. בעיצומה של המלחמה הקרה, העניקה ישראל לאמריקנים מתנה מודיעינית יקרה מפז, שהעמיקה את שיתוף הפעולה הביטחוני ופתחה את הדלת לעסקאות נשק אמריקניות מתקדמות.
אך מתחת לשיתופי הפעולה הגלויים, המשיכו להתנהל מגעים חשאיים הרבה יותר דרמטיים: ב-1969 נפגשה ראשת הממשלה גולדה מאיר בסתר עם הנשיא ריצ'רד ניקסון והושג, לפי פרסומים בעולם, הסכם שלא נכתב מעולם על נייר – "העמימות הגרעינית". ההסכם, לפי אותם הפרסומים, קבע כי ישראל לעולם לא תודה בפיתוח נשק גרעיני, ואילו ארה"ב תסיר את הלחץ בנושא. הסוד שנשמר בקפדנות אז, מגדיר עד היום את המדיניות הגרעינית הישראלית.
הברית הגיעה למבחן הקיצוני ביותר שלה באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים. כשישראל נקלעה למשבר קיומי, והתחמושת כמעט אזלה, פתח ניקסון במבצע החירום הדרמטי ביותר בתולדות יחסי ישראל-ארה"ב: גשר אווירי אינטנסיבי שהזרים לישראל נשק בכמויות חסרות תקדים. אך מה שהחל כסיוע הפך מהר מאוד לסכנה עולמית – כשברית המועצות איימה בהתערבות ישירה, והעולם עמד בפני האפשרות המפחידה של עימות גרעיני בין שתי מעצמות העל.
ואם לא די בכך, ב-1979 התעוררה סערה נוספת כשהלוויין האמריקני Vela זיהה פיצוץ מסתורי בדרום האוקיינוס ההודי, שנחשד כניסוי גרעיני חשאי משותף של ישראל ודרום אפריקה. "אירוע וולה" הכניס את הממשל האמריקני למבוכה קשה: ישראל, לכאורה, שוב הלכה על הקו הדק שבין בעלת ברית אסטרטגית למדינה הפועלת עצמאית בשטח אפור, וארה"ב שוב בחרה להבליג, לפחות באופן פומבי, מתוך ההכרה שמדובר בקשר מסובך, טעון, אבל גם חיוני לשני הצדדים.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.