אמברגו הנשק ותרגיל ההטעייה: כך החלו יחסי ישראל-ארה"ב
לא תמיד היחסים בין המדינות היו חמים כל כך • המטוסים והרובים הסובייטים שהיוו תחליף לציוד האמריקני, האולטימטום לאחר מבצע סיני, והמעשה שהותיר את האמריקנים פעורי פה מהמדינה הקטנה במזה"ת • מיוחד לסופ"ש
14 במאי 1948, 18:00 בערב. באולם הקטן בשדרות רוטשילד בתל אביב, דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל. 11 דקות לאחר מכן מגיעה הבשורה מוושינגטון: הנשיא הארי טרומן מכיר רשמית בישראל. לכאורה, ברית נולדה. אבל מאחורי רגע ההכרה ההיסטורי מסתתרת מציאות מורכבת הרבה יותר.
מומלצים
בדיוק באותו זמן, ארצות הברית מטילה אמברגו נשק מוחלט על ישראל, ומונעת ממנה כל אפשרות להצטייד בנשק אמריקני בשיא מלחמת העצמאות. המדינה הצעירה מוצאת עצמה במלחמת הישרדות נואשת – ונאלצת לפנות לצ'כוסלובקיה, בחסות הסובייטים, כדי לשרוד. מטוסים צ'כים ורובים רוסיים מצילים את ישראל מקריסה. כך הברית הישראלית-אמריקנית מתחילה כפרדוקס גדול: הכרה דיפלומטית חמה, לצד אמברגו נשק קר ומנוכר.
אבל המתח רק מתגבר. בשנת 1954, אירוע בלתי נתפס מסעיר את וושינגטון: "עסק הביש" – מבצע חשאי של המודיעין הישראלי לפגוע במטרות אמריקניות ובריטיות במצרים, במטרה לסכסך בין המצרים למערב. המבצע נכשל בצורה דרמטית, שני סוכנים יהודים מוצאים להורג, וישראל נסחפת למשבר פוליטי עמוק. האמריקנים נדהמים: האם בת הברית הקטנה במזרח התיכון באמת ניסתה לפגוע באינטרסים שלהם?
השבר הופך גלוי אפילו יותר שנתיים מאוחר יותר, ב-1956. במבצע סיני, ישראל, בריטניה וצרפת פולשות למצרים, בלי תיאום עם ארצות הברית. הנשיא אייזנהאואר מגיב בזעם נדיר, דורש נסיגה ישראלית מיידית, מאיים בסנקציות כלכליות ואף תומך בהצבעה נגד ישראל באו"ם. ישראל מתקפלת במהירות – מבינה לראשונה את עוצמת הלחץ האמריקני כשהאינטרסים מתנגשים. הברית עדיין שברירית מאוד, ומונעת מאינטרסים קרים יותר מאשר מידידות אמיתית.
באותו הזמן, רחוק מעיני העולם, הולך ונבנה בדימונה כור גרעיני ישראלי בחשאי. הנשיא קנדי, שחושש ממרוץ גרעיני במזרח התיכון, דורש מישראל הסברים. ירושלים נאלצת לפתוח את דלתות הכור לפקחים אמריקנים, לפי פרסומים זרים, ישראל מצליחה להערים עליהם באופן מבריק: מתקנים שלמים מוסתרים, פקחים נשלחים במסלולים מסיחי דעת, וארה"ב לא מזהה תוכנית גרעין צבאית. ההטעיה המתוחכמת, לפי אותם הפרסומים, תתגלה רק שנים מאוחר יותר, ותשאיר את וושינגטון המומה מתעוזת בת בריתה.
אבל לקראת אמצע שנות השישים, העולם משתנה. ברית המועצות מחזקת את אחיזתה במדינות ערב – מצרים וסוריה. ארצות הברית מבינה שלמרות המשברים, ישראל הופכת בעלת ברית אסטרטגית הכרחית במזרח התיכון. היא מתחילה להעביר לישראל נשק מתקדם – טילי הוק, מטוסי קרב מסוג פנטום – ומעמיקה את שיתוף הפעולה המודיעיני והצבאי. הברית השברירית מתחילה להתייצב.
אך דווקא כשנראה שהיחסים מתבססים, יגיע המבחן הגדול מכל – מלחמת ששת הימים, 1967. מלחמה שתשנה לעד את המזרח התיכון ואת מהות הברית הישראלית-אמריקנית.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.