"הרייטינג נמוך": השרים אישרו את הפרטת החדשות מהתאגיד
אם יעבור החוק בכנסת, יופרטו החדשות מערוץ כאן 11 וכאן ב • במהלך הדיון נרשמו עימותים בוועדת השרים עם הדרגים המקצועיים • לוין: "זו לא עמדה מקצועית - זו עמדה פוליטית" • קרעי: "עמדתך מקובלת על שר האוצר?"
הצעת החוק להפרטת גוף החדשות של תאגיד השיבור הציבורי, כאן 11 וכאן רשת ב, אושרה היום (ראשון) בוועדת השרים לחקיקה. גורמי המקצוע הביעו התנגדות בדיון למהלך - והותקפו מילולית על ידי השרים.
מומלצים
שר המשפטים, יריב לוין, יצא נגד נציגת אגף התקציבים: "מה יש להתנגד לחוק התקשורת, אתם הרי חוסכים המון כסף, חשבתי שאתם אנשים רציניים - אל תתערבו במה שאין לכם קשר. מה אתם רוצים להתערב באיך מנהלים מדינה בגלל שכל התקציב עובר דרככם?".
השר קרעי פנה גם הוא אל הנציגה: "עמדתך המנוגדת לחוק מקובלת על שר האוצר?". בהמשך הדיון, קטע אותה השר לוין במהלך דבריה: "זו לא עמדה מקצועית מה שאת אומרת זו עמדה פוליטית".
לאחר מכן פנה לוין למשנה ליועמ"שית: "תפסיקי להגיד שאתם שומרים על חופש הביטוי, בתאגיד שומעים רק צד מסויים מהעם, והרייטינג שם אפסי. את מדברת כאילו אנחנו חיים בעולם אחר, את ואני יודעים שהכל מוטעה כאן, הכל מעוות כאן - מאות מיליונים של הציבור הולכים לפח".
התאגיד פרסמו תגובה חריפה להחלטת וועדת השרים: "ניסיונות החקיקה נגד התאגיד, תוך כדי מלחמה, נועדו להלך איימים על חטיבת החדשות של כאן ואנשיה ולהטיב עם מקורבים לשלטון, שמנסים לקבל לידיהם תדרי רדיו ששייכים לציבור ונתחי פרסום, שיטיבו עם בעלי הון על חשבון הציבור".
"במהלך המלחמה עם איראן רשמה חטיבת החדשות של כאן קרוב לרבע מיליארד צפיות בכל הפלטפורמות בדיגיטל ובטלוויזיה; כאן רשת ב ממשיכה להיות רשת האקטואליה החזקה בישראל; ובמהלך הלחימה, כמו גם בשגרה – שידורי כאן חדשות בערבית ובשפות – מגיעים למיליוני עולים חדשים ולציבור דובר הערבית".
"ההחלטה על סגירת חטיבת החדשות בתאגיד עלולה להוביל מיידית להוצאת כאן מתאגיד השידור האירופאי, ה-EBU, מהלך ששורת מדינות שפועלות נגד ישראל, דורשת שייקרה, וכל זאת לאחר ההישג של ישראל על בימת האירוויזיון האחרון, ששירת את ההסברה הישראלית באופן יוצא דופן".
כבר לפני כחצי שנה פעלה הממשלה על מנת להעביר חוק שיפריט את השידור הציבורי. גם אז הביע שר המשפטים לוין דעה נחרצת נגד התכנים בתאגיד השידור הציבורי. "לשידור ציבורי יש שלושה מאפיינים: ממומן מכספי הציבור, זה מתקיים כאן. השני שיש בו מגוון דעות, וזה לא בדיוק קורה. והשלישי - זו לא הממשלה שלא מוצא חן בעיניה מה שקורה בתאגיד, אלא רוב מוחלט מהציבור. איך אני יודע? כי אין רייטינג".
לפני כשלושה חודשים רמז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על כוונתו להפריט את התאגיד. "למה צריך לממן את זה? יש בתאגיד בזבוז עצום ללא שום בקרה - כמעט מיליארד שקלים, תנו לשוק להחליט", אמר נתניהו, "תנו לאזרחי ישראל את הבחירה - ירצו שמאל, ירצו ימין, תנו להם להחליט. ועדת התקשורת תגיע להחלטה בימים הקרובים".
חוק השידור הציבורי עבר בכנסת בשנת 2014, בקידומו ובתמיכתו של שר התקשורת דאז, גלעד ארדן. לימים אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוא "מצטער על הקמת התאגיד - זה חמק לי בצוק איתן". שידוריו החלו בשנת 2017.
זו הפעם השנייה שמנסה ממשלת ישראל, בראשות הליכוד, להפריד בין גוף החדשות של התאגיד לבין מחלקותיו האחרות. בחודש מאי 2017 כבר עבר תיקון כזה לחוק. אולם זה בוטל בהמשך, בין השאר בלחץ "איגוד השידור האירופי" שהתנה את השתתפות ישראל בארוויזיון בכך שלגוף השידור הממלכתי המשדר אותו תהיה גם מחלקת חדשות.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.