צה"ל החליט: לוויה עם סממנים צבאיים למתאבדים לאחר שחרור
ועדה מיוחדת בראשות אלוף (במיל') מוטי אלמוז הגישה את מסקנותיה לשר הביטחון ולרמטכ"ל • צה"ל ייקח אחריות גם על אזרחים ששמו קץ לחייהם בנסיבות הקשורות לשירות הצבאי • "לא נשאיר אף אחד מאחור", אמרו בצה"ל
ועדה מיוחדת בראשות האלוף במילואים מוטי אלמוז הגישה בימים האחרונים את מסקנותיה לשר הביטחון ולרמטכ"ל, וקבעה היום (שלישי) באופן רשמי כי צה"ל ייקח אחריות גם על אזרחים ששמו קץ לחייהם בנסיבות הקשורות לשירות הצבאי.
המתווה החדש, שאושר ליישום מיידי, כולל הענקת סממנים צבאיים בלוויה, הספד של מפקד וגישור מול משרד הביטחון, מתוך הבנה כי השפעות המלחמה ממשיכות ללוות את הלוחמים גם לאחר פשיטת המדים.
מומלצים
בחודש יולי האחרון, לנוכח ייחודיות התקופה והאתגרים הנפשיים העצומים בפניהם ניצבים משרתי צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", הורה ראש אגף כוח האדם, אלוף דדו בר כליפא, על הקמת ועדה לבחינת המענה הניתן לחיילים משוחררים ולאנשי מילואים שאינם בשירות פעיל אשר שמו קץ לחייהם.
המהלך נעשה בתיאום מלא עם שר הביטחון ישראל כ"ץ ועם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מתוך ההבנה כי אירועי המלחמה והעומס הנפשי עלולים להוביל למצוקות קשות גם לאחר תום השירות הפעיל. בראש הוועדה הועמד ראש אכ"א לשעבר, האלוף במילואים מוטי אלמוז, ולצדו פעלו גורמי רפואה ובריאות הנפש בכירים, גורמי משפט, קציני מערך הנפגעים ונציגי משרד הביטחון ואגף משפחות, הנצחה ומורשת.
במהלך עבודתה חקרה הוועדה היבטים מערכתיים, ערכיים וחברתיים הנוגעים להתמודדותם של המשרתים לאחר שחרורם. עד היום, החוק היבש עסק אך ורק במי שנפל בעת שירותו הצבאי, מצב שהותיר ריק טיפולי וערכי בכל הנוגע לחיילים שסיימו את שירותם, אך המראות והמעמסה הנפשית המשיכו ללוות אותם עד שהובילו אותם למעשה האובדני.
עד כה, אותם חיילים לשעבר נקברו כאזרחים לכל דבר, ללא כל סממן צבאי וללא מעורבות של המערכת הצבאית, מצב שעורר תחושת נטישה קשה בקרב המשפחות השכולות. הוועדה נדרשה להכריע בשאלה הרגישה והמורכבת של גבולות האחריות של הצבא כלפי מי שכבר אינו לובש מדים, והחליטה תחת הכותרת "לוקחים אחריות גם על אזרחים" לשנות את המציאות הזו מהקצה אל הקצה.
אחת ההחלטות המרכזיות של הוועדה נוגעת לטווח הזמן שבו הצבא יראה עצמו אחראי לאירוע. נקבע כי המענה יינתן למקרים שהתרחשו בטווח של עד שנתיים מתום השירות הצבאי.
חברי הוועדה, ובהם מומחים לבריאות הנפש כמו פרופ' גיל זלצמן ופרופ' יגאל שפרן, סברו כי פרק זמן זה משקף זיקה סבירה וקשר הדוק יותר לאירועי הלחימה ולשירות עצמו, אם כי מקרים חריגים שיתרחשו מעבר לטווח זה ייבחנו לגופם בהתאם לנסיבות. המטרה היא להתמקד באוכלוסיית הלוחמים ומשרתי הסדיר והמילואים שהושפעו ישירות מאירועי מלחמת חרבות ברזל.
המתווה החדש מגדיר נוהל פעולה מהיר ורגיש למקרים טראגיים אלו. מרגע שתתקבל פנייה בצה"ל על מקרה של התאבדות חייל משוחרר, בין אם דרך המפקדים, המשטרה או התקשורת, תתכנס בתוך שעות ספורות ועדה מיוחדת. ועדה זו תבצע בדיקה ראשונית של נסיבות השירות, כולל משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים וחוות דעת של המפקדים הישירים. במידה ויימצא כי קיימות נסיבות העשויות לקשור את המעשה לשירות הצבאי, ראש אכ"א יאשר הענקת מעטפת צבאית ללוויה, למרות שמדובר פורמלית בלוויה אזרחית בבית עלמין אזרחי.
במסגרת המענה החדש, ובהתאם לרצון המשפחה, הלוויה תכלול סממנים צבאיים מובהקים שנועדו לכבד את דרכו של המנוח. אלו יכללו הנחת זר רשמי של צה"ל, נציגות צבאית מיחידתו של המנוח, והספד שיישא מפקדו הצבאי. בצה"ל מדגישים כי הרעיון המנחה הוא "לחבק את המשפחה" ולהעניק לה את התחושה שבנה אינו שקוף למערכת, גם אם מבחינה חוקית הוא מוגדר כאזרח. הליווי לא יסתיים בבית העלמין, ונציג מטעם צה"ל ימשיך להיות בקשר עם המשפחה לאורך ימי השבעה וגם לאחריהם.
חלק קריטי נוסף במסקנות הוועדה הוא הגישור מול משרד הביטחון בסוגיית ההכרה הרשמית. עד היום נשמעו טענות רבות כי משרד הביטחון אינו מהווה כתובת נגישה לאזרחים שאינם מוכרים, והמשפחות נותרו אבודות מול הבירוקרטיה.
כעת, נציגי מחלקת הנפגעים יגיעו למשפחה כבר במהלך השבעה, יציגו את נהלי הטיפול ויסייעו בהכוונה לפנייה לפקיד התגמולים. הצבא למעשה ייקח על עצמו את המשימה להסביר למשרד הביטחון מדוע המנוח צריך להיות מוכר, בין אם תחת הקטגוריה של "נכה צה"ל שנפטר מחמת נכותו" ובין אם כ"נספה בעקבות השירות".
חשוב להדגיש כי המהלך אינו משנה את הגדרת החוק לגבי "חלל צה"ל", תואר השמור למי שנפל בעת שירותו בפועל, ואין מדובר בהכרה אוטומטית של משרד הביטחון אלא בליווי ותמיכה בדרך להכרה כזו.
עם זאת, עצם המעורבות הצבאית והקביעה כי ישנה זיקה בין השירות לבין הנסיבות הטרגיות של המוות, צפויות להקל משמעותית על התהליך ועל תחושת המשפחות. מידת המובהקות של הקשר בין ההתאבדות לאירועים הצבאיים היא זו שתקבע בסופו של דבר את רמת הזכאות והקצבה מול משרד הביטחון.
ההחלטה הדרמטית הזו תחול באופן רטרואקטיבי מתחילת המלחמה, כאשר כבר כעת ידוע על כ-15 מקרים שנמצאים בבחינה ובתהליכי הכרה. הדוח המלא הוצג לשר הביטחון ולרמטכ"ל, שהודו לחברי הוועדה על עבודתם היסודית והנחו את צה"ל לפעול ליישום ההמלצות במהירות האפשרית.
ראש אכ"א, אלוף דדו בר כליפא, סיכם את הרוח המנשבת מההחלטה ואמר כי לצה"ל יש אחריות מוסרית ולאומית לעמוד לצד מי ששילמו מחירים כבדים בשירותם, גם לאחר שפשטו את המדים, וכי הצבא יפעל בכל הכלים שברשותו כדי לוודא שאיש לא יוותר מאחור.
תגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.