דלג לתוכן
מבזקים

לא ברית אחים, ולא אהוד ברק: ראש הממשלה שכיהן הכי מעט זמן בישראל - וכולם שכחו ממנו

יגאל אלון כיהן כראש הממשלה בפועל במשך 19 ימים בלבד, אך מילא תפקיד קריטי במניעת ואקום שלטוני לאחר מות לוי אשכול • למרות עברו המפואר כמפקד הפלמ"ח ושר חינוך משפיע, הוא תמיד ייזכר כסגן נצחי

פורסם: עודכן:
ראש הממשלה בפועל ל-19 ימים בלבד יגאל אלון

ראש הממשלה בפועל ל-19 ימים בלבד יגאל אלון צילום: אוסף התצלומים הלאומי של לשכת העיתונות הממשלתית

אם מחפשים את פרק המעבר הנשכח ביותר בתולדות לשכת ראש הממשלה, צריך לחזור לחורף 1969: ראש הממשלה דאז לוי אשכול מת בעודו בתפקיד, המדינה באבל, המערכת הפוליטית דרוכה, ובתווך נכנס יגאל אלון ללשכה, לא כמי שנבחר להוביל עידן חדש, אלא כמי שנדרש למנוע את הרגע המסוכן ביותר בכל משטר: ריק שלטוני. הממשלה קבעה רשמית, מכוח חוק היסוד, שאלון יכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה. 

 >>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

הפרדוקס הוא שאלון היה בדיוק האיש המתאים לרגע כזה ובדיוק האיש שלא זכה להפוך את הרגע הזה לירושה. הוא נולד ב-1918 בכפר תבור למשפחה ממייסדי המושבה, למד במחזור הראשון של בית הספר החקלאי כדורי והצטרף לגרעין שהקים את קיבוץ גינוסר, ובהמשך גם לפלמ"ח. 

מומלצים

לקריאה נוספת>>

החילזון, הקיסר והרבנים: המסע בעקבות צבעי התכלת והלבן של דגל ישראל

נצרבו בתודעה - ונעלמו מהבמה: הישראלים שהוציאו רק להיט אחד

חאבייר מכוכב אחר: נשיא ארגנטינה הוא הידיד הצבעוני ביותר של ישראל | הדברים שלא ידעתם על מיליי

הוא פיקד על פלוגה א', הקים ב-1942 את יחידת המסתערבים של הפלמ"ח, היה מפקד הפלמ"ח בשנות המרי, ובמלחמת העצמאות ייסד את חטיבת יפתח, פיקד על מבצעים מרכזיים ומונה לאלוף פיקוד הדרום. כלומר, עוד לפני שהיה פוליטיקאי, הוא היה חלק אינטגרלי מהאתוס של הצבר הישראלי שהקים את המדינה - אדם של ביטחון, ספר, התיישבות והכרעה.&nbsp;

אבל אלון לא נשאר רק גנרל מהדור ההוא. אחרי הצבא יצא לאוקספורד, נכנס לכנסת, וב-1954 ייסד את “מפגשי האביב” בגינוסר, מפגש יהודי-ערבי שנתי שביטא צד פחות מוכר בדמותו כמדינאי בעל מחשבה על קיום משותף. 

ב-1967, אחרי מלחמת ששת הימים, הוא ניסח את “תוכנית אלון”, שכללה את סיפוח עמק הירדן עם נסיגה, ולא אומצה רשמית כמדיניות ממשלה אך שימשה לאורך שנים קו מנחה מעשי בוויכוח על גבולות, ביטחון ודמוגרפיה. 

כעבור זמן קצר כבר היה סגן ראש הממשלה ושר לקליטת העלייה; ובהמשך, כשר חינוך, דחף אינטגרציה בחינוך, הרחבת גני ילדים, חטיבות ביניים והנגשת ההשכלה הגבוהה, לרבות הקמת האוניברסיטה הפתוחה. 

ואז הגיע פברואר 1969. אשכול נפטר בעודו ראש ממשלה, והממשלה קובעת שאלון, שהיה באותו זמן סגן ראש הממשלה ושר לקליטת העלייה, יהיה ראש הממשלה בפועל. על הנייר זה רגע שיא. בפועל, זה רגע ביניים. אלון מקבל את התואר, אבל לא את הירושה. הוא יושב בלשכה, מנהל מעבר, נושא דברים בכנסת באווירת אבל והמדינה כבר עסוקה בשאלה הבאה: מי באמת יירש את אשכול. ואת השאלה הזאת לא הכריע התפקיד הזמני, אלא מאזן הכוחות הפנימי. 

כאן נמצאת הטרגדיה הפוליטית של אלון. מפלגת השלטון מפא"י והשותפות הקואליציוניות לא התלכדו סביבו, וגם לא סביב משה דיין או פנחס ספיר. אחרי מות אשכול נבחרה גולדה לעמוד בראש הממשלה כמועמדת היחידה שהייתה מקובלת במפלגה ובמפלגות שהשתתפו בממשלה.

יגאל אלון לצד גולדה מאיר צילום: משה מילנר, לע"מ

הסגן הנצחי

יגאל אלון כיהן כסגן ראש הממשלה תחת שלושה מנהיגים שונים כמו לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין, אך נבלם בכל פעם שניסה לכבוש את הפסגה. למרות היותו מועמד טבעי ומוביל לתפקיד ראש הממשלה או שר הביטחון, דרכו נחסמה בעיקר בשל יריבות פוליטית יצרית עם משה דיין. 

דיין, שהיה שר ביטחון פופולרי באותה עת, התנגד נחרצות לקידומו של אלון, ובמקביל נתקל אלון בהתנגדות פנימית בתוך מפלגת העבודה. החשש מגישתו המתונה, שבאה לידי ביטוי ב"תוכנית אלון" בנושא השטחים, הוביל להעדפתה של גולדה מאיר על פניו בשנת 1969, הוא נבלם בתוך מנגנון של פשרה. אלון נותר בתפקיד הסגן עד פטירתו בשנת 1980, כשהוא מותיר חותם של מדינאי מוערך שמעולם לא קיבל את המנדט להוביל כראש ממשלה קבוע.

יגאל אלון ושמעון פרס צילום: לע"מ

אז האם הוא עשה משהו באותם 19 ימים? כן, אבל לא במובן שמייצר מיתוס, אלא יותר טכני. אלון לא חתם בתקופה הזאת על מהלך דרמטי ששינה את פני ישראל, לפחות לא במקורות הגלויים והזמינים שנבדקו. מה שכן עולה בבירור הוא שהוא החזיק את המערכת עובדת: ב-2 במרץ מופיעים בארכיון המדינה “נספחי ממשלה 601-610” ובהם הצעות חוק ומינויים, כלומר שגרת ממשל נמשכה גם בימי המעבר; ב-11 במרץ מתועד מכתב רשמי שלו אל דיין על מצב הביטחון השוטף בגבול לבנון; וב-16 במרץ, ערב חילופי השלטון, הוא יושב בראש ישיבתה השבועית האחרונה של הממשלה היוצאת. 

לקריאה נוספת:

"העורף יופצץ": מסמכים נדירים חושפים - האזהרה של בן גוריון אחרי מבצע קדש

רלוונטי מתמיד: מסמך של בן גוריון על "היום שאחרי המלחמה"

"המרגל הבלתי ייאומן": 61 שנים לתפיסתו של אלי כהן, האיש שלנו בסוריה

יאיר לפיד, אהוד ברק ונפתלי בנט כראשי ממשלה צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90; אבי אוחיון ומרק ישראל סלם, לע"מ

אלון אינו היחיד שכהונתו הייתה קצרה או זמנית, כאשר המערכת הפוליטית ידעה מספר ראשי ממשלה שלא השלימו קדנציה מלאה. אלון אמנם החזיק בשיא של 19 ימים בלבד כראש ממשלה בפועל, מנהיגים אחרים כיהנו תקופות קצרות יחסית: משה שרת כיהן כ-16 חודשים (1954-1955) עד שפינה את מקומו לבן-גוריון, אהוד ברק כיהן כשנתיים בלבד לאחר כישלון שיחות קמפ דייוויד, ונפתלי בנט סיים את תפקידו לאחר כשנה עם התפרקות "ממשלת השינוי". יאיר לפיד כיהן כראש ממשלת מעבר למשך כחצי שנה עד לבחירות 2022. 

ישראל זוכרת מלחמות, בחירות, מהפכים, אסונות וניצחונות. במקרה שלו, הטרגדיה האישית הייתה שהוא מעולם לא זכה למנדט מלא לראשות הממשלה ותמיד היה סגן. ההחמצה שלנו היא ששכחנו שגם 19 ימים יכולים לספר סיפור גדול על ממלכתיות. כמו שניסח הוא עצמו באחד המשפטים המזוהים עמו: “עם שאינו מכבד את עברו, גם ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל”.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים.